בית איבא

בית איבא, יום ב ,30.5.2005 בוקר (משקיפות: רוחמה ש., לאה, רחל א. (מדווחת 9:15 - 8:00בית איבאלא היו מחסומי פתע בדרך.המחסום זרם ללא עיכובים. שככת המעוכבים ריקה.כלי רכב מכל הכיוונים, זרימה נסבלת. לקראת הסוף גם שם לא היו עיכובים.שיחה של לאה עם אחד החיילים שבודקים מעבר רכבים ואוטובוסים נתנה להבין שהחייל הפנים איזה מסר של התנהגות אנושית בתפקידו מול האוכלוסיה. אותו חייל עלה לבדוק נוסעי אוטובוס ותוך כדי הבדיקה נצפה מתנהג בגסות תוך השמעת קולות וזריקת המקרופון של הנהג באוטובוס .באוטובוס אחר הוציא חפץ ששייך לנהג ושחק בו לעיני הנוסעים בזלזול, תוך הפגנת כוחניות.לאה (עובדת סוציאלית במקצועה) הצליחה לגרום לו להבין שזה היה לא נכון., גס ובוטה ויש הרגשה שמשהו קטן קרה לו . רצינו לדבר עם נהגי המוניות, שאיתם שוחחנו בעבר, אבל הרגשנו שאין לנו מה להגיד וגם אותם זה מביך. הם יגידו אין עבודה, לא נותנים לנו לעבוד ואנחנו נגיד בלה,בלה ואז הם ינסו לעודד אותנו במקום להיפך. בקיצור, נמנענו.