חברון ודרום חברון

חברון ודרום הר חברון, יום שישי 13.5.05, בוקר .צופות : יהודית א, חנה ב' ,ויוי צ' , יעל נ' (ירושלמיות )חגית ב' (מדווחת עברית ) אילנה ל' (מדווחת אנגלית )יצאנו ב0645 חזרנו ב1130 .דרום הר חברון מעט מאוד תנועה ומעט מאוד אנשים . יום שישי היום. מדי פעם רואים מונית צהובה -. משני צידי הדרך עבודות הדיש מתבצעות – הפילבוקסים מאוישים כהרגלם. בכל הצמתים דגלי ישראל – שרידים לחגיגות העצמאות. החסימות - תלוליות העפר בכניסה לסמוע גבוהות וחדשות. אנחנו נוסעות אחרי הבולדוזר וההאמר שמגן עליו. עבודות להנחת צינור המים הגיעו עד לצומת של כביש 60 וכביש 356. . בדרכנו חזרה חסימת פתע של משמר הגבול על כביש 317 – זה מראה סהרורי כי נפש חיה אינה עוברת – אולי המגבניקים סתם נחים. המחסומים בפניה לערד וליתיר – מאוישים ללא תנועה פלסטינית. משני צידי הדרך החקלאים עסוקים בדיש – ואיסוף החציר לערמות. סוף הירוק –– אבל מי רואה? מעט מאוד תנועה של כלי רכב צבאיים על הכביש. בסוסיא אנחנו מבחינות בבניה חדשה וכך גם בכרמל – לא מרחיבים את ההתנחלויות יותר נכון ? מגרשי החנייה של הכלים הכבדים לבניית הגד נצפים מכביש 317. סוף הירוק, והזמן הצהוב והנוכחים הנפקדים כל הזמן פה, אבל מי רואה? חברון בשבע וחצי חברנו לירושלמיות בכניסה הדרומית לקריית ארבע – ושוב עם השומר בשער מתפתח הויכוח האם לא לתת לאי' הנהג שלנו בעל תעודת הזהות הכחולה להיכנס בלי לבקש אישור מיוחד זה מעשה גזעני כן או לא ? (כולנו בעלי /ות תעודות זהות כחולות ) האישור ניתן די מהר ואנחנו חוצות את קריית ארבע בלווי סיור הביטחון של הקריה .שיעור בגיאוגרפיה קריית ארבע בנויה על שתי גבעות - וביניהן השכונה הערבית גבעת החרסינה – הכבישים שעוברים בתוך קריית ארבע ומסביבה הם כבישי אפרטהייד שלפלסטינים אסור לנסוע עליהם לקריית ארבע שלושה שערים – האחד מהכניסה לכביש 60 ליד תחנת הדלק , השני יותר דרומה והשלישי ביציאה לעבר חברון. הקריה מגודרת מכל העברים והפלסטינים כדי לעבור משכונה לשכונה צריכים לעבור דרך המחסומים. הכניסה עם כלי רכב לחברון מכיוון מזרח היא רק דרך דורה – אל פאוור –מדרום – ישנה דרך מדהריה אל חברון זהו שטח A ואין לי מושג מה קורה שם. מכיוון צפון מגיעים לחברון דרך חלחול . וממערב (עידנא ,תרקומיה בית אווא, סיקא )יש כניסה לחברון דרך דורה . כל הכבישים הללו הם אינם בדיוק כבישים אלו דרכי עפר והנסיעה לוקחת שעות - אזורים אלו ו הם שטחי B . חברון עצמה מחולקת לשני אזורים אזור H2 ואזור H1 (זאת על פי הסכמי וואי שנחתמו בזמן כהונתו של ביבי נתניהו כראש ממשלה ) . אזור H1 - הוא בשליטת הפלסטינים ואלו אזורי H2 בשליטת ישראל . הצבא מתחזק עמדות ובתים ופילבוקסים ומוצבים גם בתוך אזורי H 1 ,כל זאת כדי לשמור על היהודים באזורי H2.גבעת האבות שכונה בחברון מוקפת מכל הצדדים בשכונות פלסטיניות – שני בתים בתוך השכונה משמשים לצבא – מחסום בכניסה ואנחנו מלוות למשטרה על ידי ניידת שמכניסה אותנו פנימה לערוך את הסיור יחד איתם– בקצה של השכונה ממוקמת משטרת חברון. – ראינו את "הנגישות " שיש לפלסטינים למשטרה בבואם להתלונן . . הכניסה מהצד הפלסטיני היא על ידי פעמון – ו ועד ששומעים... ועד שיקראו להם... – יש להם סככה עלובה להמתין בפתח. לא ראינו שאפשר להגיע לכניסה הזאת עם רכב. ציר המתפללים - ראינו את הפילבוקס ששומר על קריית ארבע – את הבתים הנטושים בדרך עם הגרפיטים הגזעניים על הדלתות הנעולות. , את הבתים שתפס הצבא, את המאחז שניסו להקים בנות קריית ארבע , את המטעים המעובדים של הפלסטינים וילדים משחקים קצת וילד בודד אחד פלסטיני עם אופנים ירוקות עובר לבית שלו ליד הגדר. יותר מאוחר - הלכנו ברגל בסמטת ארז . כל שבת תושבי קריית ארבע הולכים בציר הזה להתפלל במערת המכפלה – היום הכול נראה ריק ונטוש ועמדות הצבא כמעט בכל פינה . כל הכיבוש מתמצה בתמונה אחת של גבר לבוש יפה כבן ארבעים מוליך ברגל את אימו הישישה – בכל מקום אחר – היא הייתה נוסעת. הבתים בציר המתפללים נטושים למעט שתיים שלוש משפחות . אישה אחת מספרת לויוי את קשיי החיים במקום , משפחה נוספת לא ששה לדבר איתנו. מערת המכפלה - מחסומי משמר הגבול מכל עבר. בשיחה עם החיילים יש נימה פוליטית על משמעות הימצאותם ומעשיהם שם . מיד מועברת בקשר הידיעה במילים הבאות: " יש סיור של המיוחדות האלה שרושמות כל דבר " .החיילים כולם ללא יוצא מן הכלל גם הצנחנים וגם שוטרי משמר הגבול מתלוננים על הפרובוקציות של המתנחלים – הם שומרים על הפלסטינים על פי תחושותיהם. במחסום ליד שביל הכניסה למערת המכפלה למוסלמים בלבד – שני מעוכבים – לשאלתי עונה החייל שהם שם רק רבע שעה ובאמת כמו שהגענו , שתי דקות אחר כך, מוחזרות להם התעודות והם ממשיכים בדרכם. שכונת אברהם אבינו - שקט וכמעט שאין מתנחלים. אחד התושבים הערבים יורד מגג ביתו לשוחח איתנו על פי בקשתנו ומספר לויוי שדרכו היומית לעבודה במרכז חברון היא דרך הגגות מבית לבית על מנת להימנע ממעבר במחסומים (תחילת רחוב השוהדא )כל הרחוב כולו – נראה נטוש וכמו עיר רפאים -. מראה נורא שאני לא מצליחה להתרגל אליו. .מול גן הילדים השלט הגדול לזכרה של שלהבת פאס והבית הפלסטיני המוקף בחומה עם נקודת הצבא ששומרת עליו.אין לי מושג עם בני משפחת שראבתי חזרו אכן לגור שם ואם כן – אני לא מקנאה בהם. ביציאה משכונת אברהם אבינו לכיוון כיכר גרוס עוד שני מחסומים אחד בתחנת האוטובוס והשני לכיוון שכונת אבו סנאן . ושם אנחנו רואות שוב מראה הזוי ובלתי נתפס – ילדים מגיל שלוש עד שמונה זורקים אבנים על ניידת משטרה כחולה שחונה שם ובפנים שוטרים. הם רואים אותנו עם המצלמות וצועקים אחד לשני להפסיק – השוטרים יושבים בשקט בניידת ולא עושים כלום – והמבוגרים שמסביב לא מעירים (מחשבה עוברת בראש – והאם מיידי האבנים היו ילדים פלסטינים מה היה קורה ? ).בית רומנו - מחסום הקסבה פתחו את הרחוב לתנועה , יום שישי היום – הבנק סגור ומעט תנועה . החיילים נמצאים בחצי הפילבוקס ומדי פעם עוצרים עוברים ושבים ובודקים תעודות . – הרחוב נפתח לאחר חג הפסח. חלק מהאנשים זיהו אותי ואמרו שלום – שמחים על כך שאנחנו חוזרות ובאות. תל רומיידה – מהמחסום שהמתנחלים קוראים לו מחסום תרפ"ט אפשר לראות כמה שהעיר חברון היא עיר תוססת – זה כבר ליד כיכר השוטר ושם יש שלט גדול – השלט האדום שמזהיר מפני כניסה לשטחים הפלסטינים. כדי לראות את המראה החייל מתעקש ללות אותנו עד קצה הרחוב וגם הוא מתלונן על הפרובוקציות של המתנחלים ואומר שהפלסטינים הם דווקא על הכיפק פה. - . יש תנועה דלילה של עוברים ושווים. בלב השכונה הערבית הבניין החדש והמפואר של המתנחלים , עוד בית שנקנה רק לפני כחודשיים , המתנחלים לא השאירו כמעט ברירה לערבי בעל הרכוש – אלא למכור להם – איומים שאי אפשר להוכיח אותם. וכבר אמרו לנו שלא מרחיבים את ההתנחלויות !!!. אנחנו שומעות קריאות של ממתנחלת – " בוגדות " מצליחות להתעלם אבל לא לגמרי...בתחילת רחוב השוהדא נמחקו כמה גרפיטים שראיתי לפני שבוע או שבועיים. זהו – בעיניים היותר ותיקות שלי שום דבר לא קרה . הכיבוש כמנהגו נוהג. ועדין המראה של העיר הכבושה עם תחושת אדוני הארץ – מחרידה אותי .