קלנדיה

קלנדיה יום ד', 4.5.05, בוקר משקיפות: אורה א', חוה ה' (מדווחת)מסיע: יוסף מ' קלנדיה כמשל.מהו שטח המחסום? איפה נתחם השטח שבו שולט הצבא ואיפה הוא נגמר ומתחיל שטח הכאוס - הצפיפות, הבלגן הלא יתואר של מכוניות מכל הסוגים והלכלוך? כנראה,כמו בישראל בדרך כלל, אזור השליטה הצבאי מתחיל ונגמר במסלולי הבטון. איפה שיש בטון זה ישראל, מה שמעבר להם – כאוס גמור וטינופת. רק חסר שם השלט "הו, הניחו כל תקווה אתם הנכנסים לכאן!".אז בכניסה תלוי שלט שכבר נזכר פעמים רבות בדוחות של המשמרות שלנו, ובו כתוב בזו הלשון: "הנך מתקרב לשטח בשליטה פלסטינית. המעבר באישור החטמ"ר בלבד". בעברית. נוווווו! מה אתן אומרות? מה אומר השלט הזה? מיהו החטמ"ר הזה שהשלט מניח שכל אחד יודע מיהו? איך משיגים את אישורו? אם אתה מתקרב לשטח בשליטה פלסטינית – למה צריך אישור מהחטמ"ר שהוא רשות ישראלית בעליל? מה הוא השלט הזה חוץ מדחליל האמור להזהיר ולהפחיד או לחילופין – התגלמות מדיניות העמימות הישראלית? האם מישהו כבר ביקש את אישור החטמ"ר? וקיבל אותו? את השאלות הנכוחות הללו הפנינו למפקדת המחסום, מ', שענתה שאיננה יודעת. ו"צריך לברר". אבל היא ידעה לומר לנו שאין שום הגבלת גיל על העוברים והשבים ושאזרחים ישראלים אינם רשאים להכנס לרמאללה אלא רק ל"שלושת הכפרים" סמירמיס, אום שראייף וכפר עקב. אזרח ישראלי בעל תעודת זהות כחולה שנכנס או יצא מאחד הכפרים הללו (שאולמרט, בהיותו ראש העיר ירושלים סיפח אותם לעירו מתוך התקף תיאבון אדמיניסטרטיבי) נבדק בתוכנת מחשב מיוחדת הבודקת תעודות זהות ירוקות וכתומות ואם הוא "בסדר" הוא יכול להמשיך בדרכו. מעניין. ואם התוכנה הזו פוגשת תעודה כחולה מה קורה לה? החלוקה בין שוטרי המ"צ הבודקים ובין החיילים המאבטחים שרירה וקיימת. הצד המשותף ביניהם הוא ששני הכוחות הללו עושים ככל יכולתם להרחיק אותנו מן המחסום. "תתרחקו, תתרחקו! ו"אתן מפריעות לנו לעשות את העבודה". הלכנו לצד השני – שוב בא אלינו החייל בתואנה שהוא אחראי על בטחוננו. לא בקשנו שום אבטחה, ענינו לו והוא, כמו נער הצופים המתעקש לעזור לזקנה הממאנת לעבור את הכביש, חוזר על דבריו: אני אחראי עליכן. תזוזו מפה. לא זזנו.המעבר בדרך כלל היה מהיר למדי, לא היו עיכובים ולא התעללויות. עבודות הבניה נמשכות והשטח מיושר ומיושר. מדדנו 20 דקות בממוצע בשעת הלחץ למעבר מכוניות פרטיות ושמענו את תלונת החייל שאמר בתשובה לאורה המאיצה בו לזרז את המעבר: זה האינטרס של החיילים שהמחסום יהיה ריק. אני מעביר אותם ומעביר, אבל כל הזמן באים עוד.ואחר כך פנה אל הבא בתור האוחז בתעודת מורה, רגלו האחד כבר מן העבר השני של קובית הבטון, ואמר לו: למה אתה עושה לי בעיות?את השאלה האחרונה נצרף אינשאללה לארבעת הקושיות בפסח הבא ואת התלונה שכל הזמן באים עוד אנחנו מציעות לכתוב באותיות של אש על קיר לשכת ראש הממשלה.