בית איבא

בית איבא, יום ה', 28.4.05, אחה"צ משקיפות: רוני ק', גלית ג' (מדווחת) 14:30 – 19:45יום חג למתנחלים היום. העצרת בחומש מובילה לשטחים אלפי יהודים בבגדי חג. שוטרים מכוונים את התנועה בצומת בית איבא ורכב צבאי משוריין חוסם את המעבר לדיר שאראף, כדי למנוע טעויות בניווט. טור מכוניות פלסטיניות מתארך מהמחסום בשבי שומרון עד לבתי הכפר, מעל חמישים מכוניות. במחסום שבי שומרון משטרה כחולה וחיילים עוצרים את התנועה. לדבריהם, הכבישים חסומים בהמשך עקב תנועת מתנחלים ערה. עד מתי? לא יודעים. מקבלים כל הזמן דיווחים מהשטח ומשחררים את הלחץ לפיהם. מיותר לציין שרכבים צהובים עוברים חולפים ביעף ללא עיכוב.בית איבא תנועה דלילה של תושבים במהלך כל המשמרת ומעט ארועים חריגים לא מכינים אותנו לשעה 19:00. לכן, דו"ח זה מדווח מסופו ופותח בקריאה לכל משמרות בית איבא להשתדל להישאר עד שעת סגירת המחסום.19:00 – החיילים אוספים את המחשבים והניירות, סוגרים את דלת הבודקה ונעלמים. שני חיילים נשארים, פורשים קונצרטינה לאורך הכביש. בקרוסלות – כחמישים נשים, ילדים, מבוגרים וצעירים מתאספים בין השעה 19:01 ל- 19:10. הם איחרו להגיע ועכשיו מחכים בכניעה להתייחסות של החיילים. אלה מתעלמים מהם, וגם מאתנו. קבוצת נשים מטול כרם וסבסטיה מחליטה לעשות מעשה וצועדת על הכביש בכיוון היציאה משכם. אליהן מצטרפים גם שאר הממתינים. הם רוצים לחזור לבתיהם, איפה יעבירו את הלילה? בהרים? במחסום? איך יאכילו את ילדיהם? החיילים מתקשחים – המחסום נסגר בשבע. אנחנו מתקשרות לכל מי שאפשר – המת"ק, המג"ד, החטיבה, האוגדה, לשכת אלוף, עיתונאים. לא כולם זמינים. מבקשים את עצתה של נעמי לאלו, שעוזרת לנו בטלפונים.19:20 – ת' מגיע. דוחק את התושבים לאחור, ג'יפ צבאי נעמד באמצע הכביש, יותר לא עוברים. התושבים לא מוותרים, מה יעשו? נוכחותנו שם מחזקת אותם, כך נראה. אנחנו מתווכחות עם החיילים ובקשר טלפוני עם הגורמים השונים.19:40 – קבוצת נשים קטנה עוברת את המחסום.19:45 – כל הממתינים משוחררים לדרכם. הם מודים לנו, אומרים שבלעדינו היו נשארים במחסום עד למחרת היום, כפי שקורה לעתים תכופות. 14:30 – 19:00אין לחץ במחסום לכל אורך המשמרת. אין גם נציג מת"ק. קטינים ללא תעודות זהות ושאינם מלווים בהורים מועברים לאחר שמוסרים את מספר תעודת הזהות שלהם ושל אחד ההורים, ומועלים לבדיקה במחשב. שלושה חיילי משטרה צבאית נכונים לעזור ולפתור בעיות. מפקד המחסום, לעומתם, גס ועצבני, נובח ונוהם, מרחיק לאחור ומאחל לנו "שיהיה לכן יום כתום...". אך נוכחותו כמעט ולא מורגשת.ג'יפ צבאי נעצר בסמוך לבחור עם עגלת סופר, סמל יוצא מתוכו ובקללות מגרש אותו. הבחור טוען שקיבל אישור מת' לעבוד, החיילים טוענים שלא להיום. לדבריהם, ת' אישר לשלוש עגלות חמורים קבועות לעבור במחסום ובנוסף להם לשתי עגלות סופר, על "בסיס לא קבוע", יום אסל יום בסל. היום – אין אישור. הבחור מתחנן שיתקשרו לת', הוא מפרנס תשעה אחים ואבא זקן. זה לא עוזר לו. עוד אחד שלא הצליח להביא הביתה כמה שקלים לאוכל.