בית איבא

בית איבא, יום ה', 28.4.05, בוקר משקיפות: עדה ה', טל ב' , מיקי פ' (מדווחת) בנליות של כיבוש. התנועה זורמת בלי בעיות כמעט - אין הגבלת גיל. שני נהגי מוניות מעוכבים ומשוחררים, לדעתנו בלי סיבה (ראו בהמשך). נהגי המוניות ברחבה מתלוננים על אי מתן אפשרות לעבור לשכם.7:50 – נהגי המוניות תפסו אותנו. שוב מתלוננים על כך שאין להם אפשרות להעביר נוסעים לתוך שכם, ושמצבם הורע מאז ניתנה לאוטובוסים האפשרות לעשות זאת. 8:00 – מעבר שוטף בכיוון שכם. אין כמעט יוצאים משכם. גם בנקודת קוצ'ין מעבירים במהירות מכוניות ומשאיות לשכם.8:00 – מגיע בחור שלא הספקנו לשאול לשמו. עד לפני שבוע העביר אוכל בעגלות בשטח המחסום ועכשו הוא מנוע מלעשות זאת. פנינו לא' מהמת"ק שטוען שהדבר לא בסמכותו, ואז לפתע מגיח מפקד המחסום ס', ובגסות מסלק את הבחור מתחום המחסום תוך איום שאם יראה אותו פעם נוספת יעצור אותו. אנו מתערבות אך הוא צורח עלינו שהדבר לא מענייננו. א' נתקף כנראה רגשי אשמה, וניגש להסביר לבחור בשקט ובערבית את רוע הגזירה. אנחנו חוזרות ומנסות לדבר עם ס', שלהפתעתנו מקשיב, שמצוקה כלכלית גורמת לבחור לנסות שוב ושוב, אך הוא בשלו: ככה – זאת ההוראה ! ייתכן שהשיחה עזרה בכל אופן (לאלוהי המחסומים והכוחנות הפתרונים): כשיצאנו פגשנו את הבחור והוא סיפר לנו שקיבל רשות להעביר אוכל בלבד בין המחסומים.8:50 – שני נהגי טקסי מובאים מכיוון שכם. לדבריהם הסתובבו כדי לקחת נוסעים. מיהרנו לקחת טלפון למעקב. פנינו לס'. תשובתו: "זה חשוד בעיני שהם מסתובבים, ולכן אני רוצה לבדוק אותם". אנו פונות לא', והוא מספר לנו שלחלק מנהגי נהגי המוניות יש נשק והם אפילו ירו פעמים מספר במחסום חווארה ולכן צריך לבדוק. מתפלא שלא שמענו (מעניין אם הוא מאמין בסיפור או עובד עלינו). ב-9:25 אנו פונות בשלישית למפקד והוא מפטיר לעברנו: "אם זה מה שירגיע אתכן", מוציא את הטלפון, משמיע מילה אחת: חמ"ל, מוציא את תעודות הזהות שלהם מכיסו, ומשחררם תוך אזהרה. מעצר בעיניים!9:15 – אוטובוסים עם ילדי גן ואמותיהן בדרך לטיול לגן החיות בקלקיליה. החיילים עולים לאוטובוס, מורידים לבדיקה במחסום רק צעירים וצעירות. הן לא יכולות לגשת ישירות לנקודת הבדיקה אלא רק מסביב. למה? כי ככה, בבית הספר של הכיבוש נוהגים כמו בכל בית ספר סגור אחר. פה זה לא בית ספר דמוקרטי! אחד החיילים מסיר מדבקה שציור ירושלים עליה . למה – כי כתובים שם דברי חמס: "ירושלים שלנו מאז ומעולם". טוב, הפלסטינים כנראה לא יודעים שהמותג הזה הוא שלנו מאז ומעולם. רק שלא יתחילו להתפלל:"בשנה הבאה באלקודס הבנויה".10:00 – בחורה הרה שכחה את תעודת הזהות שלה ולא יכולה לעבור לשכם. אנו קוראות לא', שמאשר לה לעבור ואף נותן לה מכתב כדי שתוכל לחזור משכם אחר הצהריים. "יופי – איזה מזל שהיינו" –שיעלמו כבר המחסומים!10:30 – התנועה ממשיכה לזרום. אנו עוזבות. 10:40 – נהגי מוניות מוסרים על מחסום פתע בדיר שאראף. המחסום בהקמה: נגמ"ש דמוי טנק, סורג ממיטה ישנה ושני חיילים. המכוניות חולפות בלי להיעצר במשך כעשר דקות . החיילים לא מדברים אתנו. הזוי ואולי תירגול מחסום לטירונים – לאלוהי המחסומים הפתרונים! 10:55- עזבנו בדרכנו להפגנה נגד הגדר בבלעין.