בית איבא

בית איבא, יום ב', 25.4.05, בוקר משקיפות: הרצליה א' , רחל א' (מדווחת)אורחת: טליה (צלמת) 7:30 בדרכנו לבית איבא עברנו בשבי שומרון. השטח היה שומם לגמרי.בבית איבא יום רגיל. הרבה תנועת הולכי רגל וכלי רכב. מעבר קל, ללא עיכובים, ללא מעוכבים.החיילים כאילו מחפשים דבר להתעסק בו ומצאו אותנו. חייל אחד מבקש בקול ציווי לא לעמוד במקוםשאנחנו עומדות אלא רחוק יותר (מרחק 10 מטר מאזור הבדיקה). אנחנו לא נענות. הרצליה הולכת לעמדת הבידוק מקוצ'ין ואז חייל אחר מזעיק משטרה ומודיע ש"נשות ווטש מסתובבות באזור אסור". שוטר משטרת קדומים מופיע אחרי זמן מה וברור לו שנקרא לחינם.חייל אחד מנסה באמת להבין אותנו ולהשמיע את דעתו (אחר שלידו לא מעוניין לשמוע. רק להשמיע). דווקא מתפתחת שיחה כנה בין שנינו שבמהלכה הוא אומר לי, אתן לא יודעות מה באמת נעשה במחסום. האזניים שלי ושל המת"קניק המקומי מזדקפות: מה נעשה במחסום? אנחנו שואלים במקהלה, והוא אומר: הנעשה האמיתי הוא בעצם 100 מטר לכיוון שכם, שטח א') שם מתרחש הסיפור האמיתי, שהוא לדברי החייל זריקות אבנים, השלכת חפצים וכו' - הכול כנגד החיילים.נשארנו כשעה, הכל נראה זורם, הלכנו בידיעה שכל רגע הכל יכול להשתנות.