ריחן

ריחן, יום שלישי 26/4/05, בוקר צופות: ג'וי ה', מרים ל', תמי ש' (מדווחת)09:30 - 11:30 סגר - עוברים רק ברטעים. בחור מנצרת שעובד באוניברסיטה האמריקאית בג'נין, ועובר תמיד עם אישור שהוציא מפקוד מרכז, אינו מקבלת אישור לעבור לגדה, לא מג'למה ועכשיו לא מריחן. כל הטלפונים שעשתה נטע מביתה, לא הביאו לתוצאות. חוששים לביטחונו אם ייכנס. מדוע בעת סגר החשש הזה מתגבר ומביא לאיסור כניסת ישראלים לגדה? לא ברור.,p>לראשונה צפינו בכלבנית עם גור כלבים שלומד את "העבודה בשטח", כתוצאה מכך ומהתנהלות איטית במיוחד של החיילים, התור מתארך הרבה יותר מכרגיל. פלסטיני לידי מפטיר שראה סרטים על שימוש דומה בכלבים בגרמניה הנאצית.במעבר הולכי הרגל מעוכבים שני פלסטינים עם שתי שקיות גדולות. מכניסים אותם (את זאת אני רואה לראשונה) לטרמינל ואיננו יכולות לראות את המשך החקירה, לבסוף הם יוצאים וחוזרים לגדה כלעומת שבאו.מגיעים בחור מוכר לנו מברטעה, במכוניתו, יחד עם בחור צעיר מג'נין ששוכב ונראה רע. הנהג מנפנף בנייר מהרופא בברטעה שבדק את הצעיר ושלח אותו בדחיפות לבית החולים בג'נין. מפקד המחסום מעכב את הרכב בצד לבדיקת תעודות של הצעיר, שהוא שב"ח שעבד בברטעה. הבדיקה מתמשכת ומתמשכת. הצעיר יוצא מהאוטו ומתמוטט על הארץ. מכל הרכבים הממתינים יוצאים הנהגים, מתגודדים בסמוך לשער ומתחילים לצעוק. גם אנחנו משמיעות את קולנו בעד זירוז הבדיקה, הרי מדובר רק בשיחת טלפון. האווירה מתחממת, חיילים נאספים גם כן, מתחילים לצעוק ולאיים על הפלסטינים שייכנסו בחזרה למכוניותיהם, יש מתח באוויר ותחושה של לפני פיצוץ. הזמינו אמבולנס צה"לי שהגיע, אך לא ברור מה עשה. בשלב זה ניסיתי לתפוס את מפקד המת"ק בטלפון ולמרבית הפליאה הצלחתי, מסרתי לו מה קורה, והוא אמר מייד שיטפל, ואכן הרכב הורשה לעבור ודקות אח"כ גם הגיע אמבולנס פלסטיני שהוזמן ולקח איתו את החולה לביה"ח. זאת היתה דוגמה לטיפול חסר מיומנות במצב! העניינים בכלל לא היו צריכים להגיע לכדי רתיחה. חוסר הביטחון והנסיון של המפקד הם שגרמו לכך.