אבו דיס (הפשפש), סואחרה א-שרקיה

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
נעה ר', יעל ר', איילת פ', תרצה פ' (מדווחת)
29/12/2004
|
Afternoon

14:45–17:30
א-זעיים 14:45 החלטנו הפעם לנסות עד שנצליח להגיע לא-זעיים "החדש" – המקום שאליו הועברו כל המוניות מהפישפש שבתוך אבו-דיס, ליד החומה. במשמרת הקודמת הסבירו לנו חיילי מג"ב במחסום מאולתר בתוך השכונה שקל להגיע לשם. אחרי תעייה קצרה (יחסית), אותרו שתי דרכים לעלות אל תחנת הטרנזיטים החדשה: אחת תלולה וסלעית, על ההר, לאורך סליל התלתליות שפרש צה"ל ("כבר שלושה חודשים, כדי שלא יבואו פועלים", הסביר לנו בחור ששאלנו), והשנייה תלולה, מפותלת ובעיקר בוצית. הדרך הראשונה נראתה שוממת לגמרי. רק טרנזיט אחד העז ועלה בה. בדרך השנייה נראו ארבעה הולכי רגל, אחד מהם עם מקל, מטפסים באדמה הבוצית, זרועת האבנים. שני טרנזיטים שעברו על פנינו כשניסינו לעלות הביטו בחמלה על הפרייבט שלנו, הנאנק בבוץ. בחצי הדרך ויתרנו. זה היה מסוכן מדי. הרכב החליק על הבוץ העמוק, הסיבוב בעלייה היה חד מדי. הדרך ריקה כמעט לגמרי. אין זכר לתנועה השוקקת בפישפש.
 

15:55 הקונטיינר 8-10 מכוניות לכל כיוון. הסככה ריקה ממעוכבים. שתי כלבניות נמרצות אורבות לאובייקטים לבדיקה.16:00 אוטובוס עוצרinfo-icon לכיוון דרום. שני חיילים עולים עליו, אחד עובר דרך הנוסעים, השני ממתין ליד הנהג. 5 גברים מורדים לסככה והאוטובוס ממשיך. 16:10 שני הולכי רגל לכיוון דרום, לבושים בחליפות, נעצרים לבדיקה. אחד מהם, רופא איטלקי, מציג את דרכונו. כעבור דקות אחדות הם משוחררים, לוחצים את ידי החיילים ועולים על מונית. מפקד המחסום, י', אומר שהכל כרגיל. ומה לגבי הקלות ביום הבחירות? "כרגע אין. אמורים להגיע". ומה עם חמשת המעוכבים? "החשודים נבדקים והם ישוחררו".בינתיים הולכי הרגל עוברים אחד אחד בקרוסלה שמסתובבת בחופשיות. החייל בעמדה מביט בהם, אך איש אינו מעוכב או נבדק. בחור אחד, שעבר בכביש במקום במסלול להולכי הרגל, נקרא לחייל, נלקחת ממנו תעודה והוא נשלח להמתין עם יתר המעוכבים.16:22 כל המעוכבים שוחררו.

16:28 מונית מדרום נשלחת לבדיקת כלב. נהג ושני נוסעים מורדים ממנה. הנוסעים כועסים, ממהרים לתפוס מונית אחרת, עם קצת יותר מזל. הנהג נותר להמתין.כלבנית אחת בודקת את הרכב בעזרת הכלב, רעותה בודקת בעזרת מכשיר קטן מתחת לרכב. בסיום הן נוטשות את הרכב כשכל דלתותיו פעורות. הנהג נרתע מהכלב, מחכה שיתרחקו, סוגר את הדלתות ונוסע.רק עזב, וכבר נקרא רכב חדש לעמדת הכלב. הפעם זה טרנזיט, עם נהג בלבד שיוצא מהרכב. הוא לא מבין עברית, לא מבין מדוע החיילת מצביעה על גדר הבטון בצד. חייל מהמחסום ניגש להסביר לו. אומר: "איפתח", והנהג פותח לרווחה את הדלתות.16:50 הנהג נקרא לסגור את הדלתות, הכלב סיים את הבדיקה. החייל מבקש שנעמוד רחוק, 50 מ' אחורה. זזנו כמה צעדים לאחור, אבל החייל מודיע פתאום שהרכב לא יעבור, אלא יחזור לכיוון בית לחם. למה? "הרכב חשוד". חשוד במה? לא ברור. הכלבניות נבוכות. אחת מהן לוחשת לעברנו: "תלכו, תלכו, אתן רק גורמות נזק. אנחנו נסדר את זה". נהג הטרנזיט מזיז את רכבו מעמדת הבדיקה, ונשלח לסככת המעוכבים.

16:55 עוד טרנזיט נשלח לבדיקת כלב. כעבור 10 דקות הוא משוחרר.17:05 חילוף משמרות. ג'יפ עם חיילים חדשים ורעננים ("שלום!" התעקש אחד מהם לצעוק לעברנו מרחוק, ולא חדל עד שענינו לו), גם רכב כלבנים מגיע. עוד כלב נשלף ממנו, אבל רק לצורך פגישה מרגשת עם הכלבניות. המחסום עוצר מלכת לכיוון דרום. הכלבניות נוסעות. המעוכב עדיין ממתין בסככה המחשיכה.

17:15 משמרת חדשה. המעוכב משוחרר, ורשאי לנסוע לביתו (ביריחו). המחסום נפתח.מהמשמרת החדשה מתברר שהפלוגה של א. חזרה לשטח. החייל מתעניין מדוע ענינו לברכת השלום שלו בחמיצות, ואילו למעוכב ששוחרר נפנפנו בעליצות. מתפתחת שיחה מתסכלת, שכמעט כל חיילי המחסום נעמדו להאזין לה. שוב שמענו שאנחנו לא יודעות הכל, חייל התרברב שהוא עצר 2,000 מחבלים, הסבירו לנו שאנחנו סתם עומדות פה ולא נביא שלום, ורק אם חס וחלילה ימות לנו מישהו בפיגוע, אז נבין. כן, אז סוף-סוף נבין. השיחה התארכה לשום מקום. לפחות במהלכה אף מכוניות או הולך רגל לא עוכבו במחסום.