עופר - קטינים, נשים

צופות: 
אילנה המרמן, נורה אורלוב, ניצה אמינוב (מדווחת)
10/11/2015
|
בוקר

צעירים נגד התנחלויות

 

מאז שנת 2003 פועלת בחברון קבוצת צעירים הפועלת מתוך אסטרטגיה של מאבק בלתי אלים כנגד הכיבוש. בשנת 2008 הפך שם הקבוצה ל"צעירים נגד התנחלויות". חברי הקבוצה מקיימים, בין השאר, פעילות קהילתית ומנסים להשפיע בתוך החברה הפלסטינית כדי להרחיב את מעגלי התמיכה של אנשים במאבק העממי הלא אלים.

אחד הפרויקטים שלהם הוא "פרויקט העמידה האיתנה".  במסגרת זו הם עוזרים למשפחות לשפץ בתים הנמצאים במצב רעוע מאוד, בכדי למנוע עזיבת אותם הבתים.

הפרויקט הידוע ביותר שלהם הוא פרויקט הצילומים.

ר' כתבה של שלומי אלדר על הנושא.

 

במסגרת התנכלויות של הצבא חברי הקבוצה נעצרו פעמים רבות.

הדיון הפעם הוא באחד מחברי הקבוצה.

 

השופט: המשנה לנשיא: סא"ל צבי לקח

התובע: סרן נתנאל יעקב חי

סנגור: עו"ד לימור גולדשטיין

העורר: מוחמד אחמד מוחמד אלזג'יר - ת.ז.  850813866

 

הערר הוא על ההחלטה להמשך המעצר של מוחמד. העורר עצור כבר יותר משבועיים ונמצא בחקירות באשקלון. כל אותו הזמן היה מנוע מפגש עם עורך דין. הסנגור פגש אותו בפעם הראשונה רק לפני כמה ימים. הסנגור אף טען כי מוחמד מכחיש את כל החשדות נגדו, ואין צורך במספר כה גדול של ימי חקירה נוספים.

התובע, כמובן, חלק על דברי הסנגור ואמר שיש עוד סוגיות לליבון ויש עוד חשד קונקרטי. אלא שכרגיל, לסנגור אסור לדעת מה הוא אותו חשד קונקרטי, שכן התובע מפנה את השופט לחומר החסוי.

 

שוש קאן ("נשים למען אסירות פוליטיות") ואני הגענו במיוחד לשמוע את הערעור של מונא קעדאן.

מונא קעדאן הייתה פעילה שנים רבות בפעילות אזרחית בחברה הפלסטינית ושילמה על כך בכמה מאסרים. ב-15.2.99נעצרה במחסום, ובמשך 30 יום עברה חקירות קשות. בתגובה היא שבתה רעב למשך חודש. ב-14.9.2004 נעצרה בביתה בעראבה שבאזור ג'נין ונשפטה ל-18 חודשי מאסר.

היא שוחררה בעסקת שליט ונעצרה שוב ב-13.11.2012.

במסגרת פעילותה בחברה האזרחית ניהלה מונא את עמותת "אלבראא" בג'נין, עמותה שהקימה לטיפול בילדים וביתומים.

על פעילותה זו נשפטה מונא ל-70 חודשי מאסר וקנס בסך 30,000 ש"ח.

עו"ד מרב ח'ורי הגישה את הערעור שהתנהל בפני הרכב השופטים:

אל"מ עזרא קמא, סא"ל אריאל בנדור וסא"ל רונן עצמון.

הדיון היה מאוד ארוך וכמובן שהתשובה לערעור תינתן בפעם אחרת. החלק המאוד משמעותי הוא הקביעה, אותה שמעתי כבר בהרבה דיונים,שכל הפעילות האזרחית בפלסטין היא פעילות של ארגוני הטרור! ולכן, כמובן, כל עמותת צדקה, בריאות, חינוך וכד', מוכרזת מיד כהתארגנות אסורה ופעיליה נאסרים. גם בדיון הזה כל טיעוני התובע בתשובותיו התמקדו בעניין הקשר בין פעילות אזרחית לבין טרור.

 

משיחותי עם הפלסטינים בחצר בית המשפט:

פלסטיני מהכפר לובן א שרקיה סיפר לי שבזמן האחרון החיילים עומדים בכביש המרכזי של הכפר ועוצרים נערים שיש להם כאפיה על הצוואר או אפילו צעיף דמוי כאפיה (האיש אמר לי: את יודעת, קר עכשיו ורוצים להתחמם). הנערים נלקחים ליום או יומיים לתחנת בנימין, ואז ומשוחררים. למה? ככה!

עו"ד מחמוד חסאן אישר לי שהם מוצפים בידיעות על מעצרי שווא.

 

נורה מוסיפה:

 

חלק גדול מהזמן ביליתי באולם שבו מתנהלים משפטי קטינים. עליהם אני, כידוע, מנועה מלדווח, וזאת על מנת להגן על זכותו של הקטין שלא להיות חשוף לציבור הרחב. הלוואי שהיו שומרים על זכויות הקטינים בנוגע לכל שאר הסעיפים הכלולים בחוק הנוער.

ייאמר אם כן רק שבין הקטינים שעמדו באותו יום למשפט הופיע גם נער אמיץ שאינו מודה במיוחס לו, כפי שסיפר לי אביו – ועל כן התנהל בעניינו דיון הוכחות. מעניין כמה עדים מייגעים יביאו לבית המשפט כדי להתיש את הנער ולהביאו להסכים לעסקת טיעון.