עופר - יידוי אבנים, הארכת מעצר

צופות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
23/08/2015
|
בוקר

רוב היום ישבתי באולם 7 בו מתקיימות הארכות מעצר.

השופט היה סא"ל ערן לאופמן.

נכחתי בשלושה דיוני קטינים – לכולם אושרה הארכת המעצר. לגבי אחד מהם גם צוין שהוא הודה בזריקת אבנים, ואני יושבת שם ותוהה ביני לביני איך בדיוק גרמו לאותו נער בן ה 15 להודות.

 

לאחר מכן היה דיון של שלושה עצורים, שניים מהם ללא ייצוג עורך דין. שניים מהשלושה עצורים מאז ה 20.8.15, ונראו כאילו יצאו בזה הרגע מחקירת שב"כ. האחד אמר שהתקשרו אליו וביקשו שיגיע לחקירה; הוא הגיע ומאז הוא עצור. איננו יודע במה מאשימים אותו. התביעה ביקשה הארכה של 72 שעות, ובתום הזמן הזה יוציאו צו מעצר מינהלי. השופט קרא את החומר הסודי ואישר.

 

השני אמר שאמרו לו בחקירות שהוא שייך לחמאס והוא מכחיש. השופט עיין שוב בחומר הסודי, וכדי לשמור על זכויות העציר אישר הארכת מעצר של 52 שעות. גם לגבי העציר הזה התביעה הודיעה שמתכוונים להוציא צו מעצר מינהלי.

 

השלישי דווקא היה מיוצג על ידי עו"ד מונזר אבו אחמד, אבל זה לא שינה הרבה. גם לגביו אמר השופט שהוא מאשר רק 52 שעות מתוך כוונה לשמור על זכויות העציר.

 

כידוע, הדיונים בבית המשפט מהווים אפשרות למשפחות לראות את בן המשפחה. לא כל העצירים זוכים לביקורי משפחות – פעמים רבות בני המשפחה אינם מקבלים אישור. לעתים הדיונים מאוד קצרים, בעיקר אם הם מתקיימים רק לצורך דחייה וקביעת מועד חדש; אבל לעתים כן מצליחים לנהל שיחות. היום היו כמה מקרים קשים: עו"ד אחלאם חדאד חלתה והודיעה לבית המשפט שלא תוכל להגיע. היא ביקשה שידחו את הדיונים של לקוחותיה ויקבעו תאריך חדש. העניין הוא שעו"ד חדאד לא מסרה את אותה הודעה למשפחות. בני המשפחות הגיעו לבית המשפט משעות הבוקר, אך לא הצליחו לפגוש את בן המשפחה העצור. השופט הודיע לכל אחד כי עו"ד חדאד חולה ולכן קובעים תאריך חדש.

בשעה 16:30, כשהתכוונתי לעזוב את המקום, עצרה אותי אשה מבוגרת ואמרה שהיא נמצאת מהבוקר ומחכה לראות את בנה שנמצא בכלא כבר שנה. הבן מיוצג על ידי עו"ד חדאד. במשך היום מסרו לה שאין דיון אבל שאולי תוכל לראות את הבן בכל זאת. ניגשתי לדבר עם האחראי על שב"ס בבית המשפט והסברתי לו במה העניין. הוא היה מאוד מנומס אבל מאד החלטתי – דיוני בית המשפט אינם תחליף לביקורים. האסיר כבר הועלה על הרכב שאמור להסיע אותו לכלא ואין טעם שהאמא תמשיך לחכות.

דיברתי עם האמא וכל מה שנותר לי זה לתת לה טישו לנגב את הדמעות.