בוקר

אבו דיס יום ו' 7/5/04 צופות: מיכל ז., ברברה ש., חדווה א., אביטל ב. אורח פיליפ ש. 9:00 הדרך לאבו דיס פתוחה. נוכחות של כוחות משטרה רבים בכל הכניסות לעיר העתיקה. 9:15 במלון: הלכנו לראות את בתי המתנחלים (ממשיכים בשביל, הבית השני מאחורי הגבעה). על השביל עומד חייל מג"ב שבודק כל אחד מהעוברים, הוא לא עצר אותנו אך דרש שלא נדבר עם המאבטחים בבתי המתנחלים.מאבטחים, חמושים אך בלבוש אזרחי, היו בשני הבתים. אחד מהם שנהג ברכב שכור ראה אותנו ליד הבית המרוחק יותר ונסע לכיוון המלון, כשחזרנו למלון הוא יצא מהרכב וצילם אותנו. ניגשנו לרכב וניסינו לשאול מה העניין אך הוא סירב לפתוח את החלון או לדבר אתנו. לאחר כמה דקות הוא יצא לדבר עם החייל וזה דרש מהצלם שהתלווה אלינו כאורח "אישור צילום" כמובן שאמרנו שאין שום צורך באישור לצלם והתקרית הסתיימה בכך שהחייל דרש מפיליפ את פרטיו ורשם אותם.פגשנו את טרי. היא סיפרה לנו שהתקבלה החלטה זמנית של בית המשפט, להתיר לצבא להשתמש בשתי קומות של המלון (הראשונה והשלישית). בית המשפט פסק, למרבה האירוניה, שהקומה השניה תמשיך לשמש את המלון. היא סיפרה גם שהשכנים חוששים מהשתלטות "זוחלת" של הצבא על בתים נוספים בשם "בטחון החיילים" שנמצאים במלון. וכמובן ההרגשה הקשה על החיבור המהיר של המתנחלים לתשתיות בעוד בתי השכנים (משלמי המיסים) אינם מחוברים למערכת הביוב. 10:15 בפישפש: החייל שעמד בפישפש אמר שאמנם יש סגר מלא אבל "מנסים לטפטף זקנים ופלסטינים עם אישורים" עברנו לצד השני אך כעבור חמש דק' שמענו רעש וצעקות מהצד המערבי. ראינו חייל אחר (אחראי המחסום) רץ לעבר המחסום עם הנשק ביד אחת ושתי ת.ז. פלסטיניות ביד השניה. אחריו הגיעו שני פלסטינים מבוגרים אותם "תפס" מנסים לעלות לאוטובוס לאל-אקצא. החייל היה עצבני ביותר וצעק. הדבר החמור ביותר היה שאחרי שהגיע למחסום ודאג שהפלסטינים יחזרו לצד המזרחי הוא פרק את הנשק, כלומר, לאורך כל הריצה וההתפרצות שלו הנשק היה טעון עם כדור בקנה. החייל לא נרגע ורץ שנית, הפעם עם אלה, לעבר האוטובוסים כדי לתפוס אחרים. תוך כמה רגעים אם כן, ממצב של "טיפטוף" חזרנו למצב של סגר מלא וצעקות. טלפון למייק לא הועיל ביותר, הוא אישר שאכן יש, כרגיל, סגר מלא – חוץ ממקרים הומניטריים. בינתיים, הגיע למחסום גבר עם אישור מבית חולים שאלנו האם זה לא מקרה הומניטרי ואחראי המחסום (לאחר שנרגע מעט) הסכים שאם האישור להיום אכן הוא ייתן לו לעבור "אני יותר ייקה מייקה" הוא הבטיח אך עד שבא לבדוק הפלסטיני מצא דרכים אחרות לעבור ונעלם. 11:00 בקונטיינר: המחסום ריק, אין עולים ויורדים בואדי. מוניות עוברות ללא בעיה מאז חמישי אחה"צ. זמן קצר לאחר שהגענו הגיעו למחסום שני אמבולנסים שהחליפו ביניהם חולות שהגיעו מרמאללה ונסעו לבית לחם התהליך לקח כ20 דק'. למכונית פרטית שרצתה לעבור לא ניתן אישור, החיילים המליצו שישאירו את הרכב וייקחו מונית. לאחר זמן מה הגיעו מספר ג'יפים של הצבא למחסום. "זכינו" להיקלע לביקור של מפקדים בכירים בראשות נדב, המח"ט (מפקד חטיבה) האחראי על האזור. ניצלנו את ההזדמנות לשאול כמה שאלות שנענו בתשובות הצפויות אך הנה כמה מהן:- בתגובה לשאלה איך פלסטינים אמורים להתלונן כשלא יכולים להגיע לירושלים: "שיתלוננו במשטרה הפלסטינית שמעבירה אלינו תלונות"- בתגובה לשאלה איך תתכן ענישה קולקטיבית כך שלא נותנים לאנשים לחזור הביתה בסגר: לאחר נאום ארוך על כמה הטרור איום ואיך טרוריסטים מנצלים את האוכלוסייה אמר שהמחסום נסגר "כשיש מידע מודיעיני" וש"נתפסו כבר 11 חגורות נפץ בקונטיינר" ולבסוף כשחזרנו ושאלנו הוא סיכם "אם יש סגר הם לא יכולים לחזור הביתה" ומקרים מיוחדים? "שיפנו למת"ק"- בנושא מחסום watch אמר שמכיר ונמצא בקשר בפגישות עם נשות הארגון. אמר שמבחינתו אין אפקטיביות לארגון כל עוד לא מגישים תלונות שמכריחות אותו להתייחס ולחקור מה קרה. הציע שנרבה בתלונות במקום להוציא את האנרגיה במה שעושות עכשיו.- לא הסכים לתת טלפון ואמר שכל התקשורת תעשה דרך המת"ק.לאחר שפגשנו את נדב פגשנו אישיות מרכזית אחרת, אבי ביטון מפקד הקונטיינר מטעם מג"ב. גם הוא אמר שאין סיבה להתקשר אליו מאחר שאינו מסוגל לסייע ממרחק וביקש שכל הבעיות יטופלו דרך המת"ק. הוא הוסיף שעקרונית אסור לנו לדבר עם החיילים אך הוא לא מונע את זה. הסיבה לדבריו היא שמאז שיש משמרות של מחסוםwatch אין כמעט תלונות על חיילי מג"ב במח"ש. בתגובה לתהייה האם החיילים לא יכולים להיות פחות אגרסיביים אמר מישהו מהקצינים שיש עכשיו קורסי הכשרה לחיילים עם שחקנים שמדמים סיטואציות במחסומים "בשביל ללמוד איך להתנהג".לפני שעזבנו טיפלנו במשאית שהמתינה כ40 דק' לבדיקת ת.ז. במחסום אחרי כמה נידנודים הם נסעו וגם אנחנו חזרנו.12:30 בפישפש: אין נוכחות מג"ב.