בוקר

דרום הר חברון, יום חמישי 29/4/04 בבוקר צופות: עדנה ס. ועליזה ס. רשמה ותרגמה: עליזה ס עברנו את מחסום שמעה שהיה מאויש בכמה חיילים. לא היו במחסום מכוניות או הולכי רגל שעוכבו. משם המשכנו למחסום דורה אל-פאוור שבו לא נוכחו אנשי צבא וזרם דק של אנשים עשה את דרכו בין הכפרים ללא הפרעה.בדרך למחסום חברון ראינו אנשים, רבים מהם ילדים צעירים בדרכם לבית הספר, הולכים בדרך העפר שבצד הכביש במה שניראה כדרך ארוכה למדי לבית הספר שבכפר הסמוך. דרך די ארוכה וקשה בחום הקיץ. במחסום האזור התעשייתי של חברון מצאנו האמר ומספר חיילים שהיו פרוסים על האזור שמסביב למחסום. הסמל האחראי על היחידה, גל, מנומס אבל מתוח למדי, שאל אותנו מה אנחנו עושות כאן ואחרי שאמרנו לו הוא ביקש שנעזוב. הוא הוסיף שהמחסום הוא כעת מקום מאוד מסוכן מפני שישנה התרעה חמה על תקיפה של מחבל המחופש לאישה. אמרתי לו שאנחנו יודעים שהצבא לא אוהב את נוכחותנו במחסומים וראינו אותו משתמש בכל מיני טקטיקות כדי להרחיק אותנו מהם. באשר להיום, אנחנו צריכות להתייעץ לפני שנחליט מה לעשות. גל הוסיף שהנוכחות שלנו מאד תקשה עליו לעשות את מה שהוא צריך לעשות כדי להגן על הכוח שהוא אחראי עליו מפני שבנוסף הוא צריך יהיה גם לדאוג לביטחוננו. הוא נשמע כנה. אמרנו לו שנעשה את התצפית שלנו ממגרש החנייה המרוחק מעט ממקום המעבר של המחסוםמה ששכנע אותנו להיענות לבקשתו של הסמל הייתה העובדה שלא ראינו אנשים שעוכבו במחסום כשהגענו אליו ולא במהלך השהות שלנו שם -- הצבא אפשר לאנשים לעבור מצד לצד ללא עיכובים מיותרים. מחברון נסענו לצומת חברון יאטה. לא היה צבא במחסום .