אחה"צ
קלנדיה וא-ראם, 29.4.04, אחה"צ. רוני י, ליה נ, תמי ב (מדווחת), אדוה (אורחת), אריק וז'אק מ-tv5 שהתלוו לרוני. בא-ראם, בדרך לקלנדיה ובחזרה, אין הרבה עוברים ואין מעוכבים
. קלנדיה עדיין בהליכי שיפוץ, כלומר מיסוד. החיילים מאלתרים מעברים עם קוביות הבטון, מחסומי הפלסטיק ושרידי הגדרות.תנועה ערה צפונה לכיוון ראמללה: קבוצות של גברים בלבוש חגיגי, אנשים נושאי שלטי בד גדולים, נגני תזמורת עם הכלים וחבורות של צעירים - כולם נוסעים לאירוע במוקטעה, "לשמור על ערפאת". במחסום התור קצת מתארך ונער אחד, בן 14 אולי 15, ניגש פתאום לחייל וחובט בו בגבו. החייל מזנק על הנער ברובה דרוך. מפקד המחסום, (סגן) ערן, תופס את הנער חזק בצווארונו ומוביל אותו הצדה. מתברר שהוא רצה להגיע לעבודה בא-ראם, בלי קושאן וכנראה גם בלי סיכוי. חצי שעה אחר-כך הנער מנצל רגע של רפיון של החייל שהוצב לשמור עליו ונעלם בכיוון המיוחל. הצליח לו.מופיע נהג טרנזיט בקו קלנדיה-ראם. לקחו לו את התעודה לפני חצי שעה והוא בא לקחת אותה בחזרה. ערן לא יכול יותר. הוא בוחר לשמוע סיפור שלא היה ולא נברא על חיילי מג"ב שלקחו את התעודה. זה לא קרה אצלו בכלל, שיעזבו אותו בשקט, די, נמאס לו, לא אכפת לו, שנתלונן. אנחנו לא רוצות להתלונן (לא כרגע, לאו דווקא עליו), אנחנו רוצות לפתור בעיה. פתרנו: חקרנו והתברר שאכן חיילי המחסום החרימו לו את התעודה. עכשיו מחזירים. ערן - לא צועק במיוחד, לא גס רוח במיוחד, תשוקתו רק לגאווה -כבר מושחת לא פחות משמעון למשל, חייל במחסום לפניו, עם משקפי שמש לרוחב כל הגולגולת, קורנות באטימותן, ופה מלוכלך מאוד.ואגב פה מלוכלך, מתנדב קו התפר - להלן תחתית הסיר - פתח עלינו פה מתחתית הג'ורה והוכיח שהוא האדם הנכון במקום הנכון.בעליה לטרנזיט בדרך חזרה הסדרנים, עוזריהם, מלוויהם, צופיהם וחבריהם עשו כולם כבוד לרוני, כראוי.