אחה"צ

חווארה, יום שני, ערב יום העצמאות 26.4.04, אחה"צ משקיפות: מקי ש', ביריה, פתחיה, ענת ד' (מדווחת) 13:25 במחסום קלקיליה אין תנועה רבה של אנשים, הרכבים עוברים בקלות יחסית. חווארה דרום לרגל יום הזיכרון אין מעבר סחורות, גם לא לבעלי אישור סחר. נותנים לעבור אך ללא הסחורות. אין קצין או נציגות מהמת"ק. התנועה במחסום זורמת, המעוכבים ממתינים זמן קצר לקבלת אישור המעבר. החיילים ידידותיים גם כלפי העוברים במחסום וגם כלפינו. 15:30 משמרת חדשה תפסה את מקומה במחסום, מורגש שינוי חד ביחס החיילים (בשני המעברים, הצפוני והדרומי) לעומת המשמרת הנינוחה של הבוקר. חווארה צפון תנועת האנשים במחסום זורמת באופן מספק, אלא שמספר המעוכבים גדל מרגע לרגע. במשך כל זמן שהותנו במחסום לא משחררים איש מהם. כשהגענו הם מנו 12 וכשעזבנו מספרם הגיע ל-20, ביניהם אדם עם תינוקת חולה (ששוחרר לבסוף). שלא כמו בחווארה דרום, כאן מתחו רשת צל באזור שבו יושבים המעוכבים. כל נסיונותינו לקדם את קבלת אישור המעבר שלהם ניתקלו בסירוב בתואנות של מכשיר שאינו עובד או קצב העבודה האיטי של השב"כ.שני מקרים שראויים לציון: 1) שתי נשים צעירות עוכבו בטענה שניסו לזלוג – לעבור לא דרך המחסום. בהתערבותנו הן הצליחו להשתחרר לאחר 20 דקות.2) מכונית עם כיתוב של ארגון הומניטרי לילדים, עוכבה בגלל שהובילה צעצועים לילדים. את המכונית נהגה רופאה, והחייל ענה לה כי: "הילדים יחיו גם בלי צעצועים למשך יומיים". הוא הסכים להעבירה בתנאי שתשאיר את הצעצועים בשכם עד צאת יום-העצמאות. היא שבה כלעומת שבאה ולא ידוע אם חזרה ללא הסחורה.שבנו מהמחסום בתחושת תיסכול גדולה, בעיקר בגלל יחסם של חיילי המשמרת השנייה, שלא הראו שום נכונות לתקשר עימנו או להקטין את מספר המעוכבים. היה ברור שהם יתנו להם להמתין במחסום עד לשעת סגירתו.