אחה"צ

ג'וברה, יום ב', 12.4.04, אחה"צ משקיפות: דינה ג', מנוחה מ', אורלי פ', תמי כ' (מדווחת) 14:15 - אירתח: שער 700 סגור ומסוגר. 14:25 - מחסום ג'וברה: החיילים די נינוחים, יותר מאוחר גילינו גם הרבה תגובות פחות נעימות. אנשים עוברים הלוך ושוב. גם מכוניות ומשאיות עוברות, אל טול-כארם וממנה, על פי אישורים. פתאום מגיעה הוראה חדשה; מי שגר בטול-כארם רשאי לחזור לביתו, אולם לא מתירים לצאת משם וגם אין מתירים כניסה לאלה שאינם תושבי העיר.בבואנו מצאנו מעוכב אחד, שב"ח שחזר מעבודה בטייבה. בודקים את התעודות שלו. לפי דבריו עברו כבר 3 שעות מאז שעוכב. ניסינו לברר, התשובה היתה שהעניין בבדיקה.ליד העמדה הנמצאת בכיוון לטול-כארם יושב סטודנט (פלסטיני) ומחכה שיבדקו את תעודותיו. כשבאנו לבדוק את סיבת עיכובו נמסר לנו שאחת התעודות שלו היתה מזויפת(?). גם זה נמצא בבדיקה.הגיעה מכונית סטיישן ובה בני משפחה המבקשים לחזור לטייבה. ביניהם היה תושב טול-כארם הנשוי כבר 6 שנים לבת המשפחה מטייבה (ולהם 4 ילדים). אתמול בבוקר הם עברו במחסום אל אחד הכפרים בגדה לניחום אבלים. עתה אין נותנים לבעל לעבור עם המשפחה. התעודה שלו אינה בתוקף ובמשרד הפנים בנתניה נאמר לו שיחזור בחודש יולי לצורך חידוש.דינה מדברת עם קמיל, הנמצא בבית לרגל חג הפסח. העברנו לו את כל הפרטים על הסטודנט, על המעוכב ועל בן המשפחה שמנעו את חזרתו לטייבה. הוא הבטיח לברר ולחזור אלינו.הגיע ג'יפ משטרה. השוטר בדק את הענין של האיש מטייבה ואמר שעליו לפנות למת"ק, משם יפנו לנציגים הפלסטינים, שיפנו למשרד הפנים בנתניה (בכתב). בכל מקרה האיש נותר במחסום. לאחר מכן קרא השוטר לסטודנט ואמר לנו שעוד מעט יותר לו להמשיך בדרכו.עלינו לכפר, בקרנו בחנות, נאמר לנו שהחנות השנייה נסגרה מחוסר לקוחות. המצב בכפר רע ביותר, אין פרנסה ואפילו יש רעב. כשחזרנו למחסום המעוכבים כבר לא היו במקום. והאיש מטייבה כנראה חזר לטול-כארם.