אחה"צ
א-ראם, קלנדיה, 08.04.04 יום ה', אחה"צ תמי ב, בתיה ס, לימור ימדווחת- 15:20 א-ראם: "חוק הטרנזיטים", דהיינו, האיסור החל על טרנזיטים לעשות פרסה לפני המחסום ממשיך להיות מיושם. במעבר הרגלי, למרות ההקפדה על המרחק העצום בין התור לחייל, אין תור, כנראה בשל דלילות העוברים. 16:00 קלנדיה: כבר בהגיענו לצומת אנו רואים חיילים הצועקים על טרנזיטים להתפנות מהמקום בו הם נוהגים לעמוד ולחכות לנוסעים. לדברי החיילים עליהם לעמוד או לפני הצומת או בחניה הגדולה שלאחריו מאחר שהם מפריעים לתנועה בצומת. בעת שהחיילים נמצאים במקום הטרנזיטים זזים, ומיד לאחר מכן שבים למקום. נראה כי יש מקום לארגן לטרנזיטים מקום עמידה מסודר, כך שיהיה נוח לנוסעים ולא יפריע לתנועה. חשבנו כי כדאי לפנות בעניין זה ל"רשויות". הרוכלים שברחבה מתלוננים כי החיילים מתנכלים להם, הופכים את הדוכנים ומנסים להעיף אותם מהמקום. מאוחר יותר הם באים לקרוא לנו בעת גיחה נוספת של החיילים למקום. עיקר ההצקה הפעם היא לטרנזיטים. מפקד המחסום, ג'וש מחרים לאחד מהנהגים, שהוא טוען שהוא סדרן העבודה, את התעודה ודורש ממנו לדאוג לכך שכל הטרנזיטים יתפנו מהמקום. תמי ובתיה מנסות להסביר כי אין לו סמכות לדרוש זאת ממנו ולהענישו על כך, אולם הוא לא משתכנע. אין שינוי בכללי המעבר במחסום קלנדיה: גברים בין הגילאים 16 ל-45 שאינם מאזור נפת רמאללה וא-ראם צריכים אישור על מנת לעבור במחסום. כל השאר, נשים בנות כל גיל, ילדים עד גיל 16 ומבוגרים מעל גיל 45, וגברים מאזור נפת רמאללה, רשאים לעבור ללא אישור. בשעה 16:20 מובאים 3 מעוכבים
למחסום. הם לא נתפסו במחצבה אלא אחד החיילים "סתם" בקש מהם את התעודות לבדיקה. לאחד מהם יש אפילו תעודה כחולה. למרות זאת, הבדיקה מתנהלת כמקובל. עם זאת הפעם לא מיושם כלל "3 השעות" עד למיצויו, ונראה כי ברגע שמתקבלת התשובה המעוכבים משוחררים (בשעה 17:30). במהלך העיכוב מתנהל עימות לשוני בין התצפיתן למעוכבים, במהלכו אחד מהמעוכבים מוכנס לבוטקה של התצפיתן שמצמיד אותו באיום לקיר. לטענת החייל, הבחור קלל אותו. בחור עם אישור רפואי מבקש לעבור את המחסום, אין לו תעודה, אלא רק צילום. בתחילה מסורב על ידי המתנדב. הוא יושב ליד המעוכבים ומתעקש כי חייב לעבור חזרה לביתו. בעקבות פניה לעיון מחודש ג'וש נותן לו לבסוף לעבור. שני מעוכבים שנתפסו במחצבה ושמובאים למחסום בשעה 16:30 משוחררים לבסוף בשעה 17:45. בחור שהתעודה שלו הוחרמה בצהריים חוזר לקבלה חזרה. לדברי ג'וש טרם נעשתה בדיקה ועל כן עליו להמתין. המעוכב חושד כל הזמן כי מעכבים אותו בגלל נקמנות של אחד החיילים, ש"הוא עשה לו בעיה בא-ראם לפני כשבועיים". הבדיקה לוקחת זמן רב, ורק בשעה 18:15 הוא משוחרר. מסתבר כי עליו להתייצב בתחנת המשטרה בנוה-יעקב (בשל עניין אחר), ואולם הכיצד יוכל להגיע לשם ללא אישור מיוחד? בסביבות השעה 17:30 מתחילות להישמע יריות. הפעם החיילים היורים נמצאים במרחק אחרי הגבעה, ולא ניתן לראות את הנעשה. היריות נמשכות זמן רב, והחיילים יורים הרבה.19:30 (לערך) חזרה במחסום א-ראם: גם הפעם אנו רואות במחסום קבוצת מעוכבים. כבשבוע שעבר, הם הורדו מאוטובוסים שבאו מכיוון ירושלים וחצו את המחסום לכיוון א-ראם. הם מחכים במקום כבר שעתיים. לדברי המג"בניקים נתפסו בתחילה 15, כשאנו מגיעות נמצאים במקום 9. לגבי כל אחד מהמעוכבים נרשם דו"ח, הוא מתוחקר מה עשה בישראל, והוא חותם על הדו"ח הכתוב בערבית, לא נמסר להם עותק. לדברי המג"בניקים אחרי 3 פעמים שמשהו נתפס שוהה בישראל ללא אישור הוא הופך להיות "מוגבל כניסה" ובפעם הרביעית הוא נעצר ומועמד לדין בבית משפט צבאי. בתשובה למפקד המחסום ששוב ושוב מזכיר כי זוהי עבירה על החוק אומר אחד הפלסטינים: כבר 25 שנה שאני עובד בישראל, ועכשיו לא נותנים אישורים, מה אני יכול לעשות?