אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
04/04/2004
|

ג'וברה, יום א',4.404, אחה"צ משתתפות: אנלין ק', דלית מ', רוני ק' (מדווחת) היום עוצרinfo-icon כללי באזור, כולל בכפר ג'וברה, שתושביו מורשים לעבור במחסום במשך שעה אחת בלבד בצהריים. העוצר הוטל ביום שישי, מייד לאחר הפיגוע בהתנחלות אבני חפץ, שבהמשך כביש המתנחלים. 13:45 הגענו אל המחסום וכבר מרחוק נגלתה לנו תמונה מוזרה: האזור מסביב למחסום היה כמעט ריק מאנשים ואף לא מונית צהובה אחת - כך בכביש המשמש את הפלסטינים (מימין לכביש המתנחלים), וכך משמאל, מכיוון טול כרם. במחסום מצאנו שבעה מעוכביםinfo-icon, שישבו בחום לפחות שלוש שעות, וצוות של ארגון "בצלם" (נגיב, מנהל פרוייקט המחסומים, ופעיל נוסף) שניסה לשחררם. מייד בהגיענו ניגש אלינו עוזי מפקד המחסום, ואמר לנו לגשת אליו עם כל תלונה או השגה שיש לנו. נשמע מעודד, אך בפועל לא היה לכך כיסוי. הנוקשות היתה הקו המנחה. צוות "בצלם" עזב במהרה ומייד אחר כך שוחררו ארבעה מן המעוכבים. שלושת הנותרים נאלצו לשבת במקום עוד זמן רב, כשה"בירור" בעניינם נמשך. בעיקר הטריד את החיילים מעוכב אחד שעוכב במחסום גם אתמול, אך לא המתין וברח (תעודתו בידי החיילים). 14:45 שיירה ארוכה של מכוניות עם מתנחלים מאבני חפץ עוברת במחסום. כמה מהם לא מתאפקים וקוראים לעברנו קריאות. אנחנו לא מגיבות.נצפים מעט אירועים: משפחה נושאת תעודות זהות ישראליות מורשית לעבור בדרכה חזרה לישראל, כמוה גם אשה שעוברת לבדה. זמן קצר אחר כך החיילים פוסקים שאשה אחרת, גם היא בעלת תעודת זהות ישראלית, אינה יכולה לעבור. היא מתיישבת ליד הבלוקים, במחסום מכיוון טול כרם, ומסרבת לעזוב. 15:45 אנחנו מחליטות לבדוק את המצב בשער טול כארם, לא לפני שאנחנו מתקשרות לאַיאד מן המת"ק, שאומר לנו שהוא באמצע "אירוע" (?), ושנתקשר מאוחר יותר. 16:00 - טול כארם אין נפש חיה. השער נעול ואין אפילו חיילים. אנלין ניגשת לשער ואדם בודד שבא אל השער מהצד השני מספר לה שיש שמועות על כמה נפגעים. בחזרה במחסום ג'ובארהשניים מבין שלושת המעוכבים (שיושבים מאז הבוקר) כבר שוחררו.משפחה - אב אם ושני תינוקות - מסורבים בכל תוקף לעבור ולחזור לביתם באחד הכפרים. האב מנסה להתווכח עם החיילים, באיפוק, גם אנחנו מנסות להשפיע. זה גם הזמן להתקשר שוב לאיאד. לבסוף, חייל מילואים, שלא הבחנו בו עד אז, משחרר בשקט את המשפחה.איאד מגיע זמן קצר אחר כך, ואנחנו משאירות הכול (המעוכב שנותר, הבחורה שמתעקשת לחזור לביתה בטייבה) לטיפולו הטוב.בדרך הביתה אנחנו תוהות אם ומתי ידווח האירוע בחדשות, כבר נודע לנו שהיה הרוג אחד, ואומנם האירוע מדווח.