בוקר

מחסום ג'וברה וטול-כרם/ארתח, יום ד', 07/04/04, בוקר משתתפות: נטי א., מיכלינה ד. (מדווחת) 1. שער 700 (טול-כרם/ארתח ) הגענו בשעה 08:30. סגר כללי בגלל חג הפסח. השער פתוח למעבר סחורות מישראל לשטחים, אך לא להפך. אין מעבר פועלים. בהתאם לנאמר ע"י החיילים – מותר מעבר למקרים הומניטריים דחופים בלבד. כל מקרה אמור להישקל ע"י מפקד המחסום בדרגת קצין ולעבור את אישור הממונים עליו. 2. מחסום ג'וברה, 08:40 – 10:20 חיילים צעירים מאד, מספרם קטן אפילו יחסית למספרם הקטן של המבקשים לעבור, לחוצים מאוד בגלל הסגר. לדברי מפקד המחסום, המעבר בין הכפרים (בין הצד הדרומי-מזרחי לצפוני) מותר למקרים הומניטריים דחופים בלבד.כשהגענו, איפשרו לעבור רק לאמבולנסים (ללא עיכוב), לאנשים עם הפניה לבית-חולים, להורים עם ילדים חולים בדרכם למרפאה בטול-כרם ולתלמידים או סטודנטים.לא התאפשר מעברם של אנשים לעבודה, כולל למרצים, או לשום סוג של עסקים אחרים. לג'וברה איפשרו לעבור רק לתושבי ג'וברה.צורת הפנייה לאנשים שניסו בכל זאת לעבור, בעיקר מצידו של מפקד המחסום, היתה בוטה ומעליבה. היתה לנו תחושה שהבעיה העיקרית היא הלחץ הנובע מהמצב הקשה ומחוסר הניסיון, ו"יש עם מי לדבר". נראה שלא טעינו.בעקבות שיחות עם נציג המת"ק במקום (שהיה גורם מרגיע וממתן) ועם מפקד המחסום, התאפשר המעבר של קבוצה נוספת – מרצים, מורים, עובדי הספרייה, בתי-הספר והרשות, ולא רק לקבוצה של כ-10 שהמתינה מהבוקר, אלא ככלל – זמני, כמובן - המקובל על מפקד המחסום ועל נציג המת"ק. פנינו למת"ק, וישירות לקמיל, כדי לקבל אישור למעבר חקלאים לג'וברה (במחסום מהבוקר המתינו שניים). מדובר בתושבי הכפרים הסמוכים (ג'מאל, צור וכו') בעלי שדות בצד של ג'וברה ובעלי אישור תקף למעבר ושהייה בעת העוצר, לאזור קו התפר. מאחר שנתקלנו בסירוב, פנינו למוקד ההומניטרי של צה"ל. תוך דקות ספורות בני מהמוקד טיפל בבעיה והחקלאים עברו.מהחקלאים שמענו ששער החקלאים ליד סלעית ו"שער התלמידים", שאמור היה לשנות את יעודו לשער החקלאים, נעולים באופן קבוע.יצרנו קשר עם רל"א (רופאים לזכויות אדם) כדי לעזור לאדם שניסה, ללא הועיל, לעבור לג'וברה כדי להיפגש עם רופא מטייבה לצורך התייעצות, ולהראות לו מסמכים רפואיים של ילדו הקטן, נכה קשה מלידה). הם הדריכו אותו לגבי הדרך והמועד להיפגש עם רופא מהארגון, ועל המסמכים שעליו להביא לבדיקה.