אבו דיס (הפשפש)

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
: מיכל ז., רחל ע., אביטל ב. אורחת: אורלי ו.
05/03/2004
|
Morning

9:00 בדרכנו לכיוון אבו דיס ראינו רכבי משטרה ומג"ב פה ושם לא היו מחסומים בדרכים לעיר העתיקה.9:10 אזור תחנת הדלק היה שומם, בפשפש עמד ג'יפ מג"ב. עקב הסגר שהוטל לכבוד פורים אין מעבר לבעלי תעודות זהות כתומות/ירוקות כלל. (חוץ ממקרים הומניטריים). זמן מה לאחר הגעתנו החיילים התחילו ל"דבר" עם פלסטיניים דרך הרמקול של הג'יפ ולצפור (בייחוד לכמה נשים שהתחננו לעבור ולא חזרו אחורה). ביקשנו מהם שלא להשתמש ברמקול ובצופר בגלל האפקט המפחיד והמשפיל, הם ענו "בסדר" לא מתחייב אבל לאחר זמן מה עשו זאת שוב.מקרים מיוחדים בפשפש:- איש עם שקית עירוי ואישורים רפואיים הורשה לעבור לאחר בדיקה.- אישה שהחיילים חשדו שתעודת הזהות (הכחולה) שלה מזויפת עוכבה במשך כמה דקות לבסוף החיילים נתנו לה להמשיך. לדבריהם: "לא יודעים אם התעודה תקינה אבל אין הוכחה שלא"- שני עובדים רפואיים (בי"ח סט. ג'וזף ואלמוקסד) היו צריכים להגיע לעבודה לאחר שדיברו עם דליה בסה וזאת אישרה להם שיוכלו לעבור. החיילים לא אישרו את המעבר, שיחה בטלפון עם דליה לא עזרה לשינוי ההחלטה. גם הנהג שהגיע מבתי החולים לאסוף אותם לא עזר. ניסינו להתקשר לבנצי, מפקד האזור, שביקש שנחזור אליו כעבור כמה דקות, כשחזרנו לא הייתה תשובה. גם ניסיון במת"ק לא הועיל. העובדים חזרו לצד המזרחי. - אישה בעלת אזרחות ירדנית הייתה צריכה להגיע לבי"ח הדסה. בניסיון הראשון לעבור החייל סירב ודיבר בגסות, האישה פרצה בבכי והוא אמר לה "עלי זה לא עובד". לאחר שהתערבנו התברר שהחייל לא ידע לקרוא את אישורי המחלה שהיו באנגלית תרגמנו והוא אישר את המעבר. הסיפור המלא התברר אח"כ: האישה עברה ניתוח לטיפול בסרטן בהדסה ועכשיו רצתה לקחת את התיק הרפואי שלה מהדסה לפני חזרתה לירדן. 10:15 נסענו לסווחרה. מאחר שהמחסום היה סגור אנשים עקפו אותו במסלול הררי וקשה, ראינו אנשים נופלים. איש מבוגר שסחב במעלה המסלול שקים כבדים סיפר לנו שבואדי נאר ראה חיילים ששברו את חלונותיהם של הטרנזיטים שהביאו את האנשים לתחילת המסלול הרגלי. הוא שאל "אתם מכירים עם יותר מסכן מהפלסטינים?".במחסום: עקב הסגר המחסום היה סגור פרט לרכבים רפואיים ורכבי ארגונים בינלאומיים. - כשהגענו היתה שיירה ארוכה של משאיות זבל שחנו ליד המחסום הסגור. שאלנו את החיילים לגבי הזבל והם ענו שכ- 10 דק' לפני הגעתנו הושג אישור לשפיכת הזבל, החיילים הודיעו על כך לאחד הנהגים אך לא לכולם. סיפרנו לנהגים והם הלכו לשאול שוב ואכן הורשו לזרוק את הזבל. - במחסום פגשנו בשני נהגי משאיות (רגילות) המתגוררים בג'נין וברמאללה ולא יכולים לשוב לביתם עקב הסגר. ניסינו להתקשר למת"ק גוש עציון ולרפי. לבסוף תפסנו את אזהר והוא אמר "יש סגרinfo-icon, שילכו הביתה" שאלנו את החיילים במחסום האם הנהגים יכולים באמת ללכת הביתה (כלומר לעבור ולנסוע צפונה). מפקד המחסום (שיש לציין שהראה נכונות לעזור ויחס מכבד לפלסטינים ולנו) פנה בקשר למפקדיו בשאלה ולבסוף (לאחר כ 30 דק') קיבל אישור להעביר את המשאיות כדי שיוכלו לחזור הביתה.- גבר ונערה הסובלת מפיגור שכלי ניסו לעבור ברגל במחסום, החיילים בדקו תעודות ואישרו.- זוג עם תינוק שחזר מאשפוז בבי"ח בבית לחם (עם גבס על שתי הרגליים) ניסו לעבור במחסום בחזרה לביתם שבאבו דיס. החיילים לא אישרו את המעבר. התערבנו ושאלנו את החיילים מה הסיבה שלא יחזרו לביתם, הזוג הציג אישור מבית החולים (רגלי התינוק המגובסות היו עדות די בוטה). החיילים אישרו את המעבר.- לקראת עזיבתנו שמענו מהנהגים שהחיילים החרימו בבוקר מפתחות של שני טרנזיטים שהסיעו את אלה ש"הפרו את העוצר" כדברי אחד החיילים (כלומר עקפו ברגל את המחסום). לנהגים נאמר שיקבלו את המפתחות רק בערב. שאלנו את האחראי על המחסום והוא אמר שיתן את המפתחות לנהגים אם יגיעו לקחת אותם. אחד הנהגים לקח את המפתחות ומסר אותם לנהגים.כשחזרנו לפשפש לא היו שם אנשי מג"ב אך היה ג'יפ ליד תחנת הדלק.