עופר - יידוי אבנים, חקירת עד

צופות: 
קרין לינדנר, נורה אורלוב (מדווחת)
10/11/2014
|
בוקר

בין השאר שמענו דיון להארכת מעצר בפני "בית המשפט הצבאי לנוער ביהודה".

 

השופט: רס"ן ראני עאמר

התובע: עו"ד ירון קנר

הסנגור: עו"ד איהאב גליד

 

ג'מיל אברהים ג'מיל ג'ואריש, ת.ז. 403890593 – תיק 7493/14, מממחנה הפליטים אעידה (ליד בית ג'אלה).

כיוון שמדובר בקטין בן 16, השופט בירר אם הסנגור והעציר מסכימים שנהיה נוכחות [במקום דיון בדלתיים סגורות]. הייתה הסכמה.

 

הנער עצור בעופר זה שבועיים. התובע ביקש מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

באולם נכחו אביו ואחיו.

 

הנער מואשם ביידוי אבנים לעבר חיילים. הוא מכחיש את המיוחס לו, אך הופלל בידי שני נערים אחרים וכן בידי המ"פ שנכח באירוע וטוען שעל אף שאיבד קשר עין אתו, זיהה את ג'מיל לפי פרטי לבוש.

 

אביו של הנאשם, צבע במקצועו, הסביר לביהמ"ש שבנו מתנדב בסהר האדום, ועל כן נכח באירוע המדובר. משרדפו החיילים אחר הצעירים האחרים, ג'מיל פחד וברח.

הנאשם עצמו ביקש מביהמ"ש לשחררו כדי שיוכל לחזור לספסל הלימודים.

 

הסנגור ביקש לשחרר את הנער לביתו בתנאים מגבילים. מדובר בזריקת אבן אחת, ולא נגרם לחיילים שום נזק. אביו של הנאשם יוכל להתחייב להביא את בנו לדיונים המשפטיים וגם יחתום על ערבות.

 

לפני שהשמיע את החלטתו, הסביר השופט בכמה משפטים, שלאור ריבוי יידוי האבנים בתקופה האחרונה, יש צורך להחמיר עם מידי האבנים, אך גם לדעת לשלוף מביניהם את הנערים הטובים [יש להניח שהסבר זה כוון אלינו, משקיפות]. לאחר מכן הודיע שבטרם יקבל החלטה על מעצר עד תום ההליכים, ירצה לקבל תסקיר ממתאמת הרווחה, וכן מסמכים מטעם הסהר האדום המעידים על פעילותו של הנאשם.

הוא האריך את מעצרו של הנער ב 8 ימים נוספים, עד ל 17.11.14.

-------------------------

 

ב 18.11.14 הודיע השופט על החלטתו שלא לשחרר את ג'מיל ממעצר בערבות וקבע דיון בפני ביהמ"ש לנוער ב 15.12.14.

 

 

דיון הוכחות  

 

השופט: רס"ן מאיר ויגיסר

התובע: סרן יניב בר

הסנגור: עו"ד נרי רמתי

 

הנאשם: מחמוד וג'ה מוחמד תמימי, ת.ז. 853461796 – תיק 2583/14

תושב נבי צאלח

 

הדיון נמשך זמן רב – החל בבוקר ונמשך אחר הפסקת הצהרים.

אציין רק כמה נקודות בולטות. כל השאר על חקירות וחקירות נגדיות בנוגע לשיטות הזיהוי של הצבא את הנאשם ניתן לקרוא בפרוטוקול המצורף.

 

הרקעלמאבק העממי ולהפגנות השבועיות של תושבי נבי צאלח ודיר ניזאם:

על אדמתם שהוכרזה כ"אדמת מדינה" הוקמה ההתנחלות חלמיש/נווה צוף

[ר' ערךבוויקיפדיה]. סלע המחלוקת העיקרי הוא המעיין "עין אל-קוס" שמתנחלי חלמיש נכסו לעצמם. מאז 2009 מתקיימות כל יום ו' הפגנות מחאה בנבי צאלח. מערכת הביטחון מנסה לדכא הפגנות אלה בכל האמצעים, אך בעיקר בנטרול מארגני ההפגנות ע"י מעצרם וכליאתם לתקופות ממושכות.

 

במקרה של מחמוד תמימי שנעצר ב 18.2.14 המשפט מתמקד בשתי הפגנות שנערכו ב 7.2.14 וב 14.2.14.

המ"פ שהופיע כעד התביעה סיפר שכאשר המפגינים מגיעים לכניסה לכפר, הוא מודיע להם שההפגנה אינה חוקית [אין הפגנות חוקיות בשטחים הכבושים – נ.א.], ושאז הם נוהגים להמשיך בציר המחבר בין ה"כפר" לבין ה"ישוב" [חלמיש].

חקירת העד התמקדה בעיקר בשיטות המאוד מתוחכמות שהצבא פיתח לזיהוי המפגינים, ובעיקר ל"מסיתים מרכזיים". שיטות אלה כוללות פנקס הפללות, ואלבום צילומים של תושבי הכפר. הפרטים נאספים לשם איתור המפגינים המסומנים, אך גם כחומר מודיעיני.

לצבא יש עניין, לדברי המ"פ, להתביית על מפגינים מאיימים, כלומר, על מסית מרכזי, שלדעת הצבא "מלבה את כל האש". כשמזהים אותו, מתמקדים על פרטי לבוש וסימני הכר אחרים, ומתחילים לעקוב אחריו עד לכניסתו לביתו בכפר. אחת המטרות של הצבא בהפגנות היא לצלם כמה שיותר לצורך אימות עם פנקס ההפללות שברשותו.

 

בחקירה הנגדית, הביע הסנגור בעיקר ספקות לגבי אמצעי הזיהוי שהצבא אוסף על אדם שאותו מסמנים ושאותו עוצרים על בסיס של פנקס ההפללות.

שאלה: מחמוד לא אותר כמסית מרכזי. למה נכנס הצבא אליו הביתה?

תשובה: באותה פעילות לא בוצעו רק מעצרים. נכנסו לבתים למטרות נוספות, אותן לא ארצה לפרט פה... למטרות מודיעיניות.

מחמוד נעצר על סמך השוואת תמונתו לקלסר התמונות שהצבא מחזיק.

 

בהמשך נחקרו שלושה עדים נוספים: צלם הפלוגה, החייל שעצר את הנאשם וחוקר המשטרה שגבה את אמרתו של מחמוד. החקירות עסקו בעיקר בשיטות הזיהוי באמצעות צילומים.

בחקירה הנגדית נענו שאלות רבות של הסנגור ב "אני לא זוכר".

 

התיק נקבע להמשך הוכחות ב 19.1.14 ב 13:30.