עופר - עסקת טיעון, יידוי אבנים

צופות: 
איה קניוק, ניצה אמינוב (מדווחת)
08/12/2014
|
בוקר

אנחנו תמיד אומרות שבעופר נתקלים בתמצית הכיבוש, אבל מזמן כבר לא היה לנו יום בו היה כל כך קשה להכיל הכול.

 

באולמות היו דיונים מהסוג שיש תמיד – דחיות מעצר, שב"ח עם הסדר טיעון, מישהו שיש לו תיק מינהלי ותיק פלילי ומבקש שבוע לחשוב אם לאחד את שני התיקים (כמו שממליצה מאוד השופטת סיגל טורג'מן).

מישהו שמואשם כי בחודש נובמבר 2012 זרק בקבוק תבערה, ושישה חודשים לפני כן זרק אבנים. בכתב האישום נאמר כי הדברים נעשו במבצע "עמוד ענן" והמתורגמן ניסה שוב ושוב לתרגם, אך בסוף אמר "במלחמה בעזה" ([אמת מוגזם לבקש מהמתורגמנים לדעת את שמות כל המלחמות של ישראל בעזה נ.א.]. הבחור עצור מאז ה-9.4.14, ובהסדר הטיעון הוטלו עליו 18 חודשי מאסר, 2000 ₪ קנס ועוד כמה חודשים על תנאי למשך 5 שנים "על כל מעשה אלימות".

 

אסיר אחר, אותו ייצגה עו"ד עביר מראר, סרב לקבל את עסקת הטיעון והודיע שהוא מבקש להחליף את עורכת הדין ולקבל ייצוג באמצעות מועדון האסיר. עורכת הדין מאוד כעסה והודיעה כי קיבלה את הייצוג מהמשפחה. גם השופט לא אהב את מה שקורה. עם זאת, על אף הכעס של כולם, האסיר עמד על שלו, ועו"ד נובאני שהיה במקום קיבל עליו את הייצוג.

 

אצל השופט רס"ן מאיר ויגיסר התחיל דיון של יאסר ג'הלין על אף בקשת עו"ד פרנקו לדחייה. השופט לא הסכים ואמר שיש הרבה עדים שצריכים להופיע, ולכן צריך להתחיל. בסופו של דבר התיק נקבע לישיבת תזכורת ליום 29.12.14 ובנוסף לישיבת הוכחות ליום 2.2.15.

כבר דיווחתי כמה פעמים על התיק המוזר הזה, בו דובר תחילה על 16 עצורים לפחות אחרי חקירה סמויה של יותר מחצי שנה, וכיום יש שניים בכלא ולא ברור מה יהיה בהמשך.

 

במסגרת מגוון הנושאים מקריאה השופטת טורג'מן כתב אישום מאוד ארוך – מעשה שהחל בנהיגה בכביש 446 וחציית קו הפרדה. מרדף של שוטרים, פגיעה בניידת ובריחה.

ב 18.8.14 שוב נתקלו השוטרים באותו אדם ושוב ניסו לעצור אותו. התקיים מרדף שבסופו הפלסטיני, אחרי שהתנגש בקיר במנהרה, ירד לכפר שוקבא, עזב את הרכב וברח רגלית. הוא הצליח להמשיך לברוח גם משהגיעו אליו השוטרים והפעילו אקדח טייזר. הסאגה נגמרה ביום 8.9 כשהגיע לכפר שוקבא כח משטרתי לעצור אותו, דבר שקרה רק לאחר יריות לפלג גופו התחתון. הבחור עדיין פצוע, ובבית המשפט נשאר לשבת מפני שהוא לא יכול לעמוד. אחיו, שישב על ידי, אמר שהוא מבקש שיחקרו איך הבחור פצוע גם בחלק הגוף העליון.

עוה"ד חאלד אל-עארג' ייצג אותו בהקראה, אבל הודיע שעדיין לא החליט אם לקבל עליו את הייצוג. ההמשך ב-6.1.15

 

יום שני הוא גם היום בו מתקיימים משפטי תעבורה, ושוב נכחנו במחזה המוזר בו, ברחבה בחוץ כשבאמצע חוצצת הגדר בין הפלסטינים והתובע, מונחת על האספלט ערימת תיקים גדולה, והתובע, יחד עם מתורגמן, מתדיינים עם הנוכחים לגבי הצעות להסדרים עוד לפני שנכנסים לאולם. ברור לחלוטין שאלמלא ההליך המתואר אי אפשר היה להספיק לדון בכל אלה שהוזמנו.

 

אחת הסיבות שהגעתי דווקא בתאריך הזה הייתה כדי לשמוע את הדיון של ניסרין טבחנא ממחנה ג'לזון.

ניסרין הגיעה באחד מימי ששי של הרמדאן למחסום קלנדיה מתוך כוונה להגיע להתפלל באל אקצא. משלא נתנו לה לעבור היא הודיעה לחיילים שזו זכותה להתפלל ועל כך נענתה במכות בראש ובמעצר. הייתה עצורה 20 יום בכלא השרון ושוחררה בערבות של 3500 ₪. בדיון היום הוחלט על עסקת טיעון – מאסר כמספר הימים שכבר ישבה וקנס בסך 2500 ₪.

 

בחצר דיברנו עם אמא של ילד בן 14.5 ממחנה איידה. האם, מורה להתעמלות בבית הספר, סיפרה איך פשוט חטפו את הבן בזמן שרכב על אופניים ברחוב.

אשה אחרת, מבית לחם, אלמנה, סיפרה לנו איך בנה הבכור אכל במסעדה ובאותו הזמן הגיעו חיילים ולקחו אותו. היא חושבת שחיפשו מישהו אחר וטעו בזיהוי. בינתיים הבן יושב.

 

מפגש כואב ביותר היה לנו עם ההורים של ית'רב סלאח ריאן. ית'רב היא אותה נערה בת 16 וחודש ימים שצולמה במחסום קלנדיה, מושלכת מחייל אחד למישנהו. היא נלקחה לכלא השרון. דיברנו עם האב. האם ישבה מאובנת לחלוטין. לא נתנו לנו להיות בדיון, אך שמעתי מעו"ד טארק ברגות שמייצג אותה כי ביום רביעי 10.12 יהיה דיון נוסף. ביום רביעי בערב התקשרתי לטארק שמסר לי כי ביום ראשון 14.12.14 יתקיים דיון נוסף.

אמנם פלסטיני מבוגר אחד, אחרי שקיבל תשובה לשאלתו מה אנחנו עושות ומה אנחנו כותבות, אמר לי שכל מה שאנחנו כותבות זה "להווא" (לאוויר) וגם זה נאמר ברוח טובה.

כל האנשים איתם דיברנו ובעיקר הקשבנו, היו מלאי אהדה וקבלה של הסולידריות הכל כך מופגנת שלנו.