זעתרה, חמרה, תיאסיר, וביקור אצל משפחות מתושבי הבקעה

07:30 - 14:30

7.45 - מחסום זעתרה/צומת תפוח
תור ארוך של מכוניות משתרך מהמחסום צפונה. החיילים בודקים את המכונית הראשונה וכל האחרים מחכים. לא ידוע כמה זמן נבדקה המכונית אך כשהגענו למחסום עצמו היא שוחררה ומאות מכוניות זרמו ללא בדיקה דרומה, לכיוון רמאללה. החיילים פשוט עזבו את המחסום והלכו לכיכר שבצומת (פתאום אין צורך ביטחוני לעכב מאות אנשים ?). בדרך עצרו לשאול אותנו מי אנחנו ולמה אנחנו שם. אחד הנהגים דיווח שהמתין חצי שעה.

בטרמפידה לכיוון שכם עומד ג'יפ צבאי ו-5 חיילים שאינם עושים מאומה. בטרמפיאדה הדרומית אין חיילים.

רצינו לעבור במגרש החניה לשעבר לעבר מכוניתנו שחנתה בכביש 5 ואחד החיילים זינק ואסר עלינו לחצות את המגרש בתואנת "שטח צבאי". ללא צו או הוראה כתובה וחתומה אחרת, המשכתי בדרכי והתעלמתי ממנו.

8.45 - מחסום גיתית (מעלה אפרים) – אין חיילים על הקרקע.

9.15 - מחסום חמרה – אין מכוניות וחייל אחד נראה בבודקה מחכה לקליינטים.
ניידת חב"ד משמיעה מוזיקת-משיח מחרישת אזניים וקופצנית לכל המאהלים הפלסטינים שלאורך הכביש לתיאסיר, פונה לעבר הבסיס הצבאי אבץ שממול אל-מליח. החייל בשער מטלפן (למפקדו, יש להניח) ומקבל אישור, פותח את השער לניידת שבאה להרביץ יראת שמיים ושמחה חסידית בחיילים בצבא השֵם. האם הוריהם החילוניים יודעים שהחינוך הזה כלול בשירות הצבאי של ילדיהם? יש להניח שאותה עצימת עיניים המאפיינת את ההורים בקשר לתפקידם המדכא, הפוגעני והבלתי מוסרי של בניהם חלה גם פה.

11.45  - מחסום תיאסיר אינו מאויש.

עקבה- 12.00 – ילדים יוצאים מביה"ס היסודי. שמחים ומשתובבים כולם מתקהלים סביבנו ומתרגלים את המשפטים שלמדו בשעור האנגלית "What's your name?" . המורה לאנגלית, צעיר חביב, ניגש אלינו גם הוא לתרגל את האנגלית השגורה בפיו. כולם התרגשו לפגוש ישראלים.​

עין אל חילווה- עדיין אין שום תשובה בקשר לטרקטור מוביל מיכלית המים שהוחרמה לפני 10 ימים. הבעלים מסרב לדרוש אותה באמצעות בית המשפט. טוען ששום בית משפט ישראלי לא יעשה איתו צדק.

ביקרנו גם במקחול, באל ח'דידיה ובמאהל של משפחת ביסן, אותה מצאנו הפעם בכיסא גלגלים (בצילום, מוקפת באחיה ואחיותיה).

14.15- מחסום חמרה – תור של 15 מכוניות ממזרח ועוד כמה  ממערב בהגיענו. הנהגים מספרים על המתנה של חצי שעה. חם מאוד ורוב המכוניות הן טרנזיטים ישנים שחלונותיהם הפתוחים מעידים על כך שאין בהם מזגנים ("אז מה?" ענה החייל "גם לנו אין מזגנים"). ג'יפ צבאי עוצר לידנו  בדרכנו למחסום  חייל שואל לזהותנו, אומר לנו לצאת מהמחסום, וממשיך בדרכו, ואנחנו המשכנו לעבר המחסום.
החיילים במחסום אומרים - חילופי משמרות. לשאלתנו למה מסלול אחד סגור כאשר כל כך הרבה מכוניות פלסטיניות מחכות קיבלנו 2 תשובות:

1. מחיילת – "מה ? שיעברו גם מפה וגם משם, כאילו ? זה לא הגיוני !!" אותו הגיון שתקע מחסום בלב חייהם של הפלסטיני לא חושב שכביש דו-מסלולי צריך לשרת את שני הכיוונים !!

2. מקצין – " זה לא הגיע לרמת העומס שבגללה נפתח את המסלול השני. "  15 מכוניות ו-חצי שעת המתנה אינה רמת עומס מספקת !

 מחסום זעתרה/צומת תפוח כנראה שלפני בואנו היה עיכוב חמור במעבר מצפון (שכם) לדרום, כי בהגיענו חמשת החיילים שעמדו במחסום לא עצרו אף מכונית. עשרות מכוניות נשפכו ממנו לעבר הכיכר, כמו נפרץ איזה סכר.