חבלה

צופות: 
רותי כץ, חנה אבירם, חלק ניכר מהזמן היו גם שושי ע. וליאורה ג-ב
05/08/2015
|
בוקר

המחשה איך נשק חגור על כתף, משטור תנועה של פלסטינים והיעדר מבט אזרחי מתמיד, מאפשרים היווצרות של התנהגות אדנותית החורגת אל מעבר לגבולות המחסום.

6:25 – המחסום טרם נפתח.

למראה המצלמה בידיה של שושי חיילת נזעמת מצווה, ממש כך, על הזדהות בפניה וכחלק מהפגנת 'מי כאן בעל הבית' מעכבת את פתיחת המחסום. אליה מצטרף חייל שמאיים לשבור את המצלמה.

6:41 – חמישייה ראשונה יוצאת. אחד האנשים הממתין משעה 5 על מנת לתפוס מקום בתור, מבקש שיפתחו מוקדם יותר. אדם אחר מבקש שלא נדבר עם החיילים כי 'אתם עשיתם לנו הפרעה'.

אחר כך, יוצאות בזו אחר זו חמישיות של אנשים, כולל נשים וילדים.

בצד מכיוון המשתלות ממתין אדם לאחד העובדים שלו. הוא מערב א-רמאדין ובהיותו עד לוויכוח עם החיילים הוא מספר כי לפני כחודש הגיע עם חבילות תבן לכבשים. חייל שהיה במחסום ניסה תחילה למנוע ממנו להעביר את התבן על אף האישור שהיה לו. בעקבות שיחה עם המת"ק הוא הורשה להיכנס לכיוון חבלה עם התבן אך, כאשר היה באזור שבין הגדרות החייל חייב אותו להוריד מן הרכב את החבילות אחת אחת. לפני החבילה האחרונה ננעל המחסום. למזלו של האיש הוא יכול היה להגיע למחסום אחר. בעקבות תלונתו החייל כבר לא מוצב ליד שער המחסום אלא בחדר הבידוק. אך גם שם, הבדיקה שהוא מבצע איטית יותר מהרגיל.

7:40 – לאחר שעברו כולם ולאחר מעבר כלי הרכב, המחסום נסגר.