חבלה, מעבר אליהו, רמאדין

צופות: 
קרין ל., דיווח, בן ז. צילום
05/07/2015
|
בוקר

לאור ההתכתבות ברשת על משפט של צעיר מערב א-רמאדין שמחה על חיתוך כבלי חשמל ע"י הצבא נסענו לראות מה קורה בכפר שאנו נוהגות לפקוד, ליד אלפי מנשה. התברר שהאירוע התרחש בכפר של שבט זה ליד חברון, אבל פגשנו אישה, אם להרבה ילדים, אחד מהם נכה,  שקיבלה צו הריסה לביתה.

11:15 – מחסום אליהו

עצרנו במגרש החניה המרווח ליד משרדי חברת האבטחה האזרחית כדי לצלם את עבודות הפיתוח נוסח גאודי ופסלי החוצות ההזויים, המתעשרים מביקור לביקור. בתום הצילומים ובדרך חזרה למכונית, הגיעו שני אנשי אבטחה ודרשו שנחכה לממונה עליהם, כי "אסור להיות בשטח, ואסור לצלם". הגיע הממונה, ביקש שלא נצלם את פני המאבטחים ואחל לנו יום טוב.

 

עבודות פיתוח ופיסול במחסום אליהו

עברנו בעזון כדי להשאיר אצל ז. ארגזים ושקיות ולדרוש בשלומו.

עברנו שוב במחסום אליהו, ביקשו מאינו ת. זהות ודרכון ואז פתחו את תא המטען, שכבר התרוקן, אבל התגלגלו בו כמה דגלים. ביקשו שנעצור בצד, בשטח הבדיקה, שבעבר לא אפשרו לנו להתקרב אליו. עמדו שם לבדיקה עוד שלוש מכוניות עם לוחיות צהובות. נאמר לנו שכבר אין להם כלבים במתקן. הדרכון נבדק שוב ואולי צולם. הגיע שוב הממונה שפגשנו קודם לכן, ואחל לנו שוב יום טוב.

ערב א-רמאדין. חלק מערימות ההריסות מלפני כמה שנים עוד לא פונו. זה הכפר היחיד באזור שנותר מחוץ לגדר, במרחב התפר, כאשר שינו את תוואי גדר ההפרדהinfo-icon באזור אלפי מנשה כדי להקיף את ראס א-טירה ושלושת הכפרים האחרים, כי הוא נמצא בין אלפי מנשה לכביש 55. הילדים נוסעים ללמוד בחבלה באוטובוסים המביאים ומחזירים אותם דרך מחסום חבלה. עבור הקטנים יותר הם הקימו בית ספר מחומרים טבעיים ומתפרקים. מצאנו את ראש הכפר שהסביר לנו שנער העצור וכל סיפור הניתוק מן החשמל אירעו בכפר עם שם זהה ליד חברון. מאז ההריסות שתיעדנו לפני כמה שנים לא היו בעיות מיוחדות בכפר. הם פשוט נמנעים מלבנות קרוב לכביש המוביל לאלפי מנשה.

 

הריסות (ישנות) של בית בערב א-רמאדין

הוא הפנה אותנו לביתה של אישה שקיבלה כמה ימים קודם לכן צו הריסה לבית דל שנבנה לפני כשמונה שנים. בנה הנכה קיבל פנינו בסבר פנים יפות תחת האוהל בו הוא שוכן. אמו הגיעה עם קניות מזון מקלקיליה, הציגה לנו את צו ההריסה. היו לה שלושה ימים לערער, אין לה עו"ד. מקווה שישכחו ממנה וממנו.

חבלה

חכינו עם קבוצת פלסטינים לפתיחת השער. הוא נפתח באחור של 5 ד', עברו בו הולכי רגל, בקבוצות של חמישה, עגלות רתומות לסוסים, משאיות, כשהשער הגדול נפתח ונסגר כל פעם מחדש.