זעתרה (צומת תפוח), חבלה, חווארה, מאדאמא, עוורתא

צופות: 
פתחיה ע., ריבה ב., ציונה ש.(מדווחת)
21/05/2015
|
אחה"צ

הערה:

לא עוכבנו כמו חברותינו בפלאמיה, ואיש לא דרש את תעודות הזהות שלנו, אבל מהתנהלות החיילים במחסום חבלה ועד לטירוף בפלאמיה מוביל קו ישר ורציף, כפי שנראה בדיווח

 

13:45 חבלה

ההפרדה בין אנשים ובין אדמותיהם היא אנומליה שממררת את חייהם של הנתינים ומעוותת את חשיבתם של החיילים המופקדים על המחסומים, אשר דרכם  עוברים החקלאים לאדמותיהם.

 

13:45 – השער פתוח והנכנסים והיוצאים נבדקים. אדם מבוגר עם סוס ועגלה מתלונן על קשיי המעבר ומבקש מאיתנו מספר טלפון, כדי לדווח על בעיות שמתעוררות לעתים כה קרובות. למרות הכל הוא טוען שקיצוני שני הצדדים מונעים פיתרון.

 

פתחיה מקבלת טלפון מאדם שאיבד את התסריך באדמתו, ורק לאחר שחזר לגדה, גילה זאת. כנראה שנכנס דרך שער אליהו ולא נדרש להראות אישור. הוא מבקש לצאת כדי לחפשו, אך מסורב כמובן. אין בידנו לסייע לו כי אין סיכוי שיעבור ללא אישור.  אבל בדקות הבאות באה לידי ביטוי הנזק המחשבתי והמוסרי  שנגרם לחיילינו. על פי לוח הזמנים של המנהל האזרחי, השער אמור להיסגר ב- 14:15. ב- 14:13 הגיע אדם חזרה מאדמתו, אולם החייל בתנועת יד מזלזלת הורה לו: אחורה, וסרב לאפשר לו להיכנס.  אנו התערבנו ואמרנו :" יש עוד שתי דקות, השער עוד פתוח. תנו לו לעבור". תשובת החיילים: "אתן נגד המדינה". התקשרנו למת"ק, אולם  עד שנענינו כבר היתה השעה 14:30 והשער נסגר. האיש ממורמר ומיואש, ממלמל "אף פעם לא יהיה טוב" חזר על עקבותיו. עכשיו ישוטט  מספר שעות עד לפתיחת השער לפנות ערב, רק בשל שרירות לב של חייל במחסום.

 

התסכול גדול משום שנוכחותנו לא הועילה, אבל עוד יותר בשל ההבנה שחיילים שלנו, של הצבא הכי מוסרי בעולם, לא מבינים שהם עוסקים באוכלוסיה אזרחית. מה שהם מבינים הוא שמי ש"בעד המדינה" אמור להתעמר באוכלוסיה אזרחית, ומי שמנסה למנוע זאת הוא "נגד המדינה".  האם הם לא חושבים לרגע שהתנהגותם שלהם היא "נגד המדינה"? – שזעם יאוש ותסכול שנגרמים משרירות לב בלבד, הם זרעים של טרור? 

 

בכניסה לעזון נטוע הג'יפ הצבאי הנצחי בצל העץ.

 

15:00 מַאַדָמָה

לרוע מזלו, של הכפר מאדמה התנחלות יצהר רוכבת עליו, וכך כפר זה יחד עם שכנו עסירה אל קבלייה, סובלים מנחת זרועם של מתנחלי יצהר. זריקת אבנים ושריפת שדותיהם הם ענין שבשגרה. האחרונים עוברים דרך עמדת החיילים, אך אלה אינם עוצרים בעדם. אדרבא, חיילים משתוללים בכפר בלילות, ומחסומים מוצבים בכניסות לכפר חדשות לבקרים, ומקשים על אנשים לצאת לעבודה וללימודים.

 

אך הבעייה הקשה מכל היא - המים. מתנחלי יצהר הרסו את באר המים הממוקמת בדרום הכפר. חתכו צינורות, שברו דלתות, וזיהמו את המים.  הבעייה היא שהבאר ממוקמת גבוה לא הרחק מיצהר, וכל ניסיון שלהם להביא אנשי מקצוע לתיקון הבאר נתקל באלימות המתנחלים. באנו לשם כדי לראות את הבאר, ולתכנן נוכחות של מספר גדול של חברותינו, אולי יירתעו המתנחלים מאלימות. ראש המועצה שלח מי שיובילנו לבאר, אולם במעלה ההר הדרך נעצרנו. הסתבר שהדרך הייתה משובשת ומלאת אבנים, כך שהרכב של נדים לא יכול היה להמשיך. נחוץ שם רק ג'יפ. נאמר לנו שיש דרך נוספת קצרה יותר, אך היא דורשת הליכה קצת ממושכת ברגל,  שתמשוך את מתנחלי יצהר להתנכל לנו. חזרנו על עקבותינו, וסיכמנו שננסה לתאם ביקור עם אנשי המקצוע ועם הצבא.

 

 15:40 חווארה

העמדה והמגדל מאוישים, אך הכניסה והיציאה חפשיים. בדרך לעוורתא פגשנו כלי רכב עם שוטרים פלסטינים חמושים. הם היו בדרכם לחיפוש של מישהו וקיבלו אישור מצ.ה.ל לשהות בשטח C

 

15:50 עוורתא:

התושבים מספרים כי מתנחלים מאיתמר מפריעים להם לעבד את השדות. הם הולכים לעבד אותן רק בתיאום עם הצבא, אך גם זה לא עוזר, כי הצבא לא נמצא שם. המתנחלים יורדים עם ראשי בקר, ואלה אוכלים את הפירות והירקות. הם גם שולחים לשדותיהם חזירים שמחסלים את הירקות.

 

נכנסנו לכפר חווארה דרך עוורתא. בכפר תנועה סואנת, וחנויות חדשות נפתחות. אכלנו פלפל בפלפליה הגדולה החדשה.

 

צומת זעתרא רכבים מעטים נבדקים על ידי חיילים. שני שוטרים וחייל המאבטח אותם עומדים בשולי הכביש לצוד עברייני תנועה.