חבלה

צופות: 
רותי כץ, חנה אבירם
19/05/2015
|
בוקר

6:20-7:55:

כל כמה זמן משתנים הסדרים במחסום. לאחרונה, מרגע פתיחת המחסום ועד 7 בבוקר עוברים רק הולכי רגל/רוכבים על אופניים. כלי רכב ממונעים בעלי היתר רשאים לצאת מחבלה מאוחר יותר.

על משוכת הבטון הסמוכה לכניסה מכיוון חבלה מונחות סלסלות פלסטיק. ע' ממלא את תפקיד ה'סדרן' בכניסה למחסום תוך שהוא מכניס ומוציא מהן ת.ז. של פלסטינים.

ואף על פי כן, ולמרות הקפדתו של הכבוש על סדר ומשמעת ובלבד שיוכל לעסוק בעיסוקיו, הכובש ממחיש את שליטתו על ידי שרירות טכנולוגית – תקלות במחשב המעכבות את המעבר במחסום, ועל ידי ביטויים מילוליים של אדנות. למשל, כאשר עובר אוטובוס המורות הראשון ב-7:10, מי שנראה כאחראי על חיילי המ.צ. מורה לאחד מהם: 'רק תבדקו אותם ותעיף אותם'. אדם המבקש להיכנס לחבלה מצווה להמתין, 'שיחכה' מורה האחראי. אחרי מספר דקות הוא מורשה לעבור. לעומתו, גורלו של אדם אחר לא שפר עליו. הוא הגיע ב-7:44 ואותו אחראי אומר 'רבע לשמונה, נגמר הזמן...מה אתה בא לפה!' וכשהאיש מנסה להסביר, לשכנע, מן הסתם כועס ולכן מרים את הקול הוא נדרש שלא לצעוק. וכבר ניגש אליו האחראי: 'צעקת עליו?'. 'לא צעקתי' עונה האיש בקול. 'הנה, עכשיו את צועק' ואינו מורשה לחזור לביתו.

אדם אחד חזר על עקבותיו לכיוון חבלה.

וכמובן שמענו איך יד ימין של המינהל האזרחי אינה יודעת מה יד ימין האחרת שלה עושה. זו מחרימה צינורות וזו מחזירה אותם. ואולי סוף סוף תוחלף התשתית של המשאבה שליד המחסום...