עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

צופות: 
ניצה אמינוב, איה קניוק, חוה הלוי (מדווחת)
06/01/2014
|
בוקר

רווחים כלואים

א.- בחצר ההמתנה לפני שער הכניסה למתחם בית המשפט פנה אלינו צעיר שרצה לשוחח. הוא נעצר לפני שנה וחצי, לדבריו על עניין פלילי. לא היה לו עורך דין ובית המשפט הציע לו, כמו במקרים רבים אחרים, את  חאלד אל אעראג' והוא הסכים. עורך הדין שחרר אותו בערבות עד למשפט, בסכום של 10,000 ₪. מאז כאמור עברה שנה וחצי ועוד לא היה משפט. כל שבוע, הוא אומר, הוא מתקשר לעורך הדין ושואל מתי כבר יהיה המשפט שלו והוא רוצה לקבל חזרה את דמי הערבות. הוא מקבל כל מיני תשובות והבטחות, אבל אי אפשר ללכת אתן למכולת. מה הוא יעשה?

שאלתי שתי עורכות דין – לאה צמל ותמר פלג האם יש תקופת זמן קצוב בחוק המחייבת להעמיד למשפט משוחרר בערבות, או שאפשר למשוך את העניין בלי סוף כמו שקרה למשל עם הבחור הזה. שתיהן אמרו לי שהבחור קנה לעצמו חופש תמורת 10,000 ₪, ושלעתים קרובות ככל שנדחה המשפט זה לטובת המשוחרר בערבות. כי אחרי שנה או שנתיים העבירה נראית פחות חמורה וזה כבר לא נראה כל כך חשוב וכו'...

 

ב.- באולם מס. 4  ייצג העו"ד אכרם סמארה את מרשו (ששמו ומספר תעודת הזהות שלו שמורים אתי כי לא שאלתי אותו אם הוא מסכים שנפרסם את שמו) בפני השופט סמזר שגוג. הוא אדם מבוגר, בן למעלה מ-50, והוא מואשם בביצוע שירות עבור התאגדות בלתי מותרת ואינו עצור אלא משוחרר בערבות.

הישיבה היום נקראה "תזכורת"; הייתה תזכורת והמשך המשפט נדחה ל-27 בפברואר. דברתי אתו בחצר. האיש הוא סוחר בבשר - פרות, כבשים, דברים כאלה, וכמו סוחר הוא מקבל ונותן צ'קים דחויים. לפני זמן מה (לא שאלתי מתי) הוא נסע לירדן לרגל עסקיו והיות והוא זהיר עם כסף הוא לא השאיר בבית את הצ'קים שלו אלא לקח אותם אתו. בשובו מירדן על גשר אלנבי הוא נעצר ונעשה עליו חיפוש, מצאו את הצ'קים ומיד האשימו אותו שהם מיועדים לארגון או ארגונים בלתי מותרים, אולי חמאס. לא שאלנו איזה. הוא שוחרר בערבות של 15000 ₪, שילם עוד 10000 ₪ לעורך הדין, הצ'קים שלו הוחרמו על ידי מערכת המשפט הצבאי (ואולי יוחזרו לו ואולי לא, תלוי בתוצאות המשפט), למרות שאינו כלוא הוא אינו יכול להמשיך בעסקיו, כי כל הכסף המזומן שלו שולם כערבות וכשכר טרחת עורך דין, וכל הצ'קים שנתנו לו הלקוחות הוחרמו כאמור. אז הוא מחכה. מה עוד אפשר לומר על הרשת הענפה – יהודים וערבים כאחד, המתפרנסת ממצוקתם ומחוסר הברירה של תושבי השטחים הכבושים. כמו בדיווח הקודם על הבחור המשוחרר בערבות ומחכה למשפטו, אפשר להחזיק אנשים כאלה, אותם ואת הרווחים הכלואים שלהם, במצב של ציפייה וחוסר ידיעה במשך שנים.

לתועלת קוראותינו, תמר פלג הפנתה אותי ואני מביאה פה חלקים מצו בדבר הוראות בטחון 1651 הנוגעות לנושא הזה. שימו לב לשפה: "רשאי כל  חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך... שיש להם טעם לחשוד שנעברה או שעומדים לעבור לגביהם עבירה על צו זה..."  על פי הניסוח הזה הרי אפשר לעצור כל אחת מאתנו בכל רגע ובכל מקום.  על אחת כמה וכמה פלסטינים בשטח כבוש.

 

תפיסה

60. רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס ולעצור סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, או כל דבר  (להלן בסימן זה – טובין), שיש להם טעם לחשוד שנעברה או שעומדים לעבור לגביהם עבירה על צו זה, או שניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה, או שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה, או לשם הקלת ביצועה, או שיש להם טעם להאמין כי הם עשויים לשמש כראיה לכל מעשה עבירה על צו זה.

 

הוצאת תפיסת ואחזקת טובין

64. בעליהם של טובין שנתפסו לפי סעיף זה, או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור.

 

והנה, בטרם שלחתי את הדוח קראתי ב"הארץ" היום, 14.1.14 על צו חדש של אלוף הפיקוד ניצן אלון, כי מעתה פלסטינים לא יוכלו לערער על החרמת רכושם. הצו אוסר עליהם לפנות לבתי המשפט הצבאיים (של הכיבוש!!!) ולערער על החלטותיו להחרים מהם רכוש. כבר אין שום בושה והשוד גלוי ואפילו חוקי. סוחר הבשר כנראה לא יראה חזרה את הצ'קים שלו.

בכל אופן משפטו יתחדש ב-27.2.14. אני מקווה שאוכל לצפות בו.

 

אולם מס' 1 היה מלא עד אפס מקום בנהגים שחיכו לעסקאות המהירות שעשתה אתם התובעת. שוב ראינו את הפארסה הקרויה משפטי תעבורה. אחד אחד הם ניגשו לשולחן של התובעת, התמקחו רגע או שניים על סכום הקנס ויצאו כששובר התשלום בידם. במקביל, כדי בכל זאת לשמר את כללי הטקס, מסרה התובעת לשופט את פרטי העיסקה, וזה הכתיב את קלישאות הטקסט המשפטי לפרוטוקול. הסכומים, ככל שיכולתי לשמוע, נעו בין 500  ל-2000 או 3000 ₪ בהתאם לעבירה וכמה חודשים של שלילת הרישיון. היות והמשא ומתן התרחש ליד שולחן התביעה, בבנאליות גמורה, לא כל כך  יכולתי לשמוע מה הם פרטי העבירה ואם הנאשמים מודים או מכחישים, אבל היה ברור שהם חושבים שאין להם ברירה ושמשפטים אלה הם עוד אחת מדרכי מסחטות הכיבוש. לאלה יש כמה תפקידים: לסחוט כסף מתושבי השטחים (בערך 50 איש שכל אחד נניח צריך לשלם 1500 ₪ כפול פעמיים בשבוע), להקל על משטרת ישראל על ידי דילול מספר המכוניות על הכביש, ועצירת תנועת סחורות ואנשים שהיא התנאי להתפתחות כלכלה.

  

אולם מס' 4.

שופט: סמזר שגוג

תובע: דביר ויזל

אקדים ואומר שכל השמות הכתובים בהמשך נמצאים שם רק לתפארת התיעוד ההיסטורי, משום שכל המשפטים נדחו למועד מאוחר יותר. מה שראינו היום היה רק אדמיניסטרציה של פתיחת יומנים, קצת משא ומתן בין השופט לעורכי הדין וסמי רכילות על נסיעות, חופשות והשתלמות למשפטנים צבאיים.

 

מוחמד וג'יה מוחמד תמימי ת.ז. 853461804 ורפעת וג'יה מוחמד תמימי ת.ז. 910916758.

סנגור: נרי רמתי

השניים מוחזקים במעצר כבר חודש ימים. שניהם מואשמים ביידוי חפצים, ושניהם מכחישים וטוענים שבאותו זמן היו בבית. הם לא נעצרו בשעת מעשה אלא בבית, באישון לילה כמקובל. על פי שמם הם אחים (וגם חולקים את אותו תיק תביעה).

כאן התברר לנו שהשופט ייצא להשתלמות ויחזור רק ב-23 בינואר. העובדה הזו השפיעה על רוב המשפטים שכאמור נדחו עד אחרי שובו או יועברו לנשיא בית המשפט שיקבע מועד אחר עם שופט אחר.

 

מוחמד עדנאן עבד אל מג'יד טמיזה ת.ז.851806778

סנגור: מוחמד ג'בארין

מר טמיזה מואשם בפח"ע אחר. עורך הדין שלו מבקש כבר זמן מה את הזכ"דים של החקירה ומבקש מהשופט לתת צו ולהורות למזכירות לתת לו את החומר הזה. גם התיק הזה יועבר לנשיא בית המשפט לקביעת מועד למשפט (משום שכאמור מר שגוג יוצא להשתלמות).

 

פאדי אמג'ד חסן אבו שריפה ת.ז. 850678491

יידוי חפצים

סנגור: חאלד אל אעראג'

פאדי כופר באשמה והמשפט נדחה לקביעת מועד למשפט הוכחות.

 

נאסר עצאם כמאל אבו מיזר ת.ז. 850480864

מואשם בייצור וזריקת חפץ מבעיר.

הסנגור לא נמצא והמשך המשפט נדחה ל 24.1.14

 

אנס פוזאן פאיז אבו עלי ת.ז. 853468494

מואשם ביידוי חפצים.

סנגורית: אחלאם חדד.

בישיבה היום היה אמור להישמע גזר הדין, אבל עורכת הדין ביקשה לא לגזור את דינו משום שלדבריה "עלו שינויים, והדבר עדיין במו"מ אשר בכוחם להשליך על התוצאה העונשית" המו"מ שהיא דיברה עליו קשור לשני שותפיו לעבירת יידוי החפצים.