בית לחם (300)

צופות: 
קלר אורן
16/01/2015
|
בוקר

8:50 – 11:00

המון פלסטינים עוברים היום אך בגלל הבידוק האיטי נוצר עומס שאינו נפסק כמעט לרגע. בתחילת המשמרת היו 3 עמדות פתוחות, אחר כך הוסיפו עמדה רביעית. לכמה רגעים היה נדמה שהעומס נגמר והחיילות יצאו לסיור, משאירות עמדה אחת פתוחה בלבד, אך מהר מאוד נוצר תור ארוך מאוד של אנשים.

המאבטח פותח את עמדות 1 – 2 אבל החיילות לא מצליחות להפעיל את המחשבים שם. דקות ארוכות עוברות והן מתעקשות לנסות לפתור את הבעיה הטכנית. בינתיים אנשים שנעמדו מול 2 העמדות רואים שהיה עדיף להישאר בעמדה 3 כי שם המעבר זורם מהר יחסית. פתאום החיילות יוצאות, עוזבות את העמדות הבעייתיות ועוברות לעמדות 5 – 6. פלסטיני מבוגר ומאופק שעמד ראשון בתור והמתין בסבלנות פולט "לאן אתן הולכות?!" ונאלץ לעבור לעמדה 5 ומוצא את עצמו הרחק מהחלון אליו יצמיד את אישורו ומהמכשיר עליו יניח את אצבע ימין, אצבע שמאל, אגודל ימין...

מתנדב אקומני עמד בתוך המחסום מ- 9:00 עד 10:00.

מגיעה אישה צעירה עם שני ילדים. לילדה בת השמונה אין אישור והחיילת מסרבת להעביר אותה. המושיע הפעם הוא מאבטח צעיר, חדש, שקט ומנומס. הוא בודק ומחליט להעביר את האם ואת ילדיה. לאחר מכן הוא ניגש לחיילות ומבהיר להן שילדה בת שמונה אינה מהווה סכנה ויש להעביר אותן. הן מקשות "ההוראות..." אבל הוא בשלו.

בכל זאת היו 5 אנשים שלא הורשו לעבור, כולם מבוגרים ללא אישורים או ללא אישור תקף. בא זוג חברים מבוגרים, אחד עבר, השני לא ושניהם נדהמו שבגיל 70 הם עדיין נחשבים מסוכנים. זה שעבר צחק מכל הלב על חברו שנאלץ לחזור לכיוון בית לחם.

2 ילדים כבני 12 עברו במהירות ובשמחה מופגנת. אולי חמקו, אולי עברו את כל התהליך, אבל הם היו מופתעים מעצמם ושמחים ועליזים.

אישה מבוגרת עברה והפטירה בעלבון: "אני בת 70 והחיילת הזאת חושבת שהיא תחקור אותי!"

רוב האנשים, למרות ההמתנה, יצאו מחויכים חיוך שאומר מה? לבביות, סבלנות, לעג, מבוכה?