עופר - עסקת טיעון, שחרור בערבות

צופות: 
חוה הלוי, חגית שלונסקי (מדווחת), אורחות: רוני ג., יעל
30/07/2013
|
בוקר

 

עוד לפני שנכנסנו למתחם, לפני השער, פנו אלינו שני אנשים ובידם שוברי תשלום לתשלום הקנס או סכום הערבות שהוא התנאי לשחרור העציר או האסיר. בידיהם קבלה המעידה ששילמו את הסכום שנקבע, אבל בבית הכלא מסרבים להכיר בכך ומפנים אותם לבית המשפט בעופר או לחתימה של שופט או לאישור התשלום; אבל הם לא יכולים להיכנס לבית המשפט בעופר משום ששמם אינו מופיע ברשימות בני המשפחה של העצירים הנשפטים היום, וכך הם עומדים בחוץ, נבוכים ומחפשים ישועה.

המחסום הביורוקרטי הזה מעמיד זה מול זה את העציר ששחרורו תלוי בבני משפחתו שישלמו את הערבות או הקנס ומצד שני את ההורה החסום לפני שער הכניסה למתחם בית המשפט, ויכול לטלטל אותו בדרכים ובמחסומים במשך ימים. פנייה לקצין פניות הציבור שהייתה יכולה להיות המוצא לבעיה, כנראה אינה נגישה לציבור הפלסטיני.

בסופו של דבר עבר שם עורך דין  שהיה מוכן לטפל בבקשתם. אנחנו מקוות שהוא פתר עבורם את הבעיה.

 

עדיין ימי הרמדאן, וביהמ"ש הצבאי פועל היום במתכונת מצומצמת. מתקיימים רק דיוני הארכות מעצרים. מעצרים וחקירות אינם חדלים להתקיים ואולי הם אף ממשיכים ביתר שאת ו"מפרנסים" את אולמות בית המשפט. ישראל הכריזה שתנהג ביד רחבה במתן אישורים לכניסה לירושלים לתפילות הרמדאן. לא ידוע על החלטה כזאת בנוגע לאישורי כניסה לצרכי עבודה בתקופה זאת. ואכן, עשרות שוהים בלתי חוקיים מובאים מידי יום להארכת מעצרם. כולם מנסים את מזלם להיכנס לישראל בדרכים שונות ומשונות ובלבד להביא פרנסה למשפחתם.

 

אולם מס. 1:

בחלקו הראשון של הבוקר מכהן  נשיא ביהמ"ש הצבאי לערעורים מנחם ליברמן.

בחלקו השני, השופטת אתי אדר (ליברמן סרב לתת לנו רשימת תיקים, כפי שנהוג מזה זמן רב. היעדר רשימה של תיקים לדיון מקשה עלינו לזהות את הנאשמים העומדים לדין), אך מתבהרת שיטת הטיפול של ביהמ"ש בעבריינים שכוחות הביטחון עוצרים בשל מסוכנותם לביטחון מדינת ישראל. הרי אנו יודעות ורואות שאין לבית המשפט תשובה לתופעת השב"חיותinfo-icon [שהייה לא חוקית בישראל], ובכל זאת הצבא ממשיך לארוב להם ולעצור אותם ולפרנס את אולמות בית המשפט, כי הם עוברים על החוק. עבירה זו אינה מסכנת את ביטחון ישראל אלא אולי מונעת התקוממות של ציבור רעב ממש ללחם, ומאפשרת את המשך הכיבוש במתכונתו הנוכחית. אולי לכן השופט שראינו היום התחשב במידה מסוימת במקרים שהובאו לשיפוטו ונראו בעיניו כמקרים חריגים. 

 

- עציר בן 40 שזייף לפי החשד תעודת זיהוי או אישור והורד מהאוטובוס לאחר שעבר במחסום.

מייצג אותו עו"ד אבו אחמד, אך העצור עצמו הסביר שהוא השתחרר מהכלא לפני פחות מ 3 חודשים, ריצה עונש על עבירת שב"ח ועדיין תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. אין לו ברירה, אלא להסתכן שוב ושוב כדי להביא אוכל למשפחתו. השופט הציע לו שיודה  באשמה, תינתן לו הזדמנות להסדר טיעון ויפסקו לו עונש של חודש מאסר.

 

- לעציר אחר, גם הוא שב"ח, אין סנגור. לעציר זה יש תיק קודם שגם בו הוא נאשם בשהייה בלתי חוקית בישראל.  הדיון ייערך ב 8.8.13 לאחר שיוסדר לו ייצוג..

 

- עציר נוסף בן 32. האישום הנוכחי - שב"ח, ויש לו סיפור מפותל. האיש מסוכסך עם משפחתו ועם הרשות הפלסטינית, ואולי לכן הוא הולך עם סכין בכיסו. הוא נעצר על ידי החיילים ובחיפוש שנערך בכליו, ונמצא הסכין. לדבריו אמר לו הקצין: שלם 1000 ₪ קנס ותלך הביתה. לאיש, כדבריו, אין 1000 ₪ בכיסו. הוא טילפן לחבר, שהבטיח לעזור לו. הוא חיכה לחברו, כנראה בתחום ישראל כדי לקבל את הכסף שהובטח לו, ושם נעצר כשב"ח.

העציר פנה ישירות לשופט, הסביר וביקש: "תעשה לי טובה, לא עשיתי כלום... וכו"

החלטת השופט הייתה לשחררו  בערבות כספית של 1000 ₪ . שחרורו יידחה למחר כי התובע מבקש לערער.

.

- נאשמת ששמה פהימה, אלמנה בת 50.

היא סובלת מבעיות רפואיות ומטופלת בבן חולה.

מיוצגת על ידי עו"ד לובאני.

כמו העצורים האחרים שהובאו היום, גם היא נעצרה ונשפטה כבר בעבר על עבירת שב"ח, ועדיין לא תמה תקופת המאסר על תנאי ממשפטה הקודם, והיא חזרה ונכנסה לישראל ללא אישור. בתקופת הרמדאן מחלקים באל-אקצא צדקה לעניים והיא הלכה כדי לקבל צדקה. לנוכח חג הרמדאן ובגלל הנסיבות החריגות החליט ביהמ"ש להעניק לה הזדמנות נוספת והורה על הארכת התנאי שהוטל עליה בתיק הקודם של 4 חודשי מאסר למשך 3 שנים שיתחיל מיום המשפט.

 

- שני עצורים נוספים נאשמים בשהייה בלתי חוקית ומיוצגים על ידי עו"ד אחמד ספייה.

לאחד מהםשנמצא בטיפול בי"ח לחולי נפש הוארך המעצר עד5.8.13, והדיון של השנינקבע ל 7.8.13 לבקשת עוה"ד, כדי לבוא בדברים עם התביעה על הסדר.

       

המקרים שנדונו היום מדגימים את העובדה שמה שמשטר הכיבוש קובע כעבירות ובצדן קובע גם את העונש, אינו מתאים למקרים אלה שאין לראות בהם מסוכנות. הם נותנים תעסוקה לכוחות הביטחון, אבל קשה לראות בהם בעיה ביטחונית. וכך אנו מבינות את פסיקותיו המקילות של השופט היום, שלכל המקרים התייחס כמקרים חריגים.

בעינינו אלה אינם מקרים חריגים אלא נתוני חיים של אנשים שאין להם מוצא ממצוקה יומיומית.