מעבר אייל, עזבת אלטביב, עזון עתמה

צופות: 
צביה ש', רוחלה, רחל א' (מדווחת)
30/11/2014
|
בוקר
5:00. המון פועלים יצאו כבר מהמחסום ומחפשים לעצמם פינת ישיבה. מדליקים מדורות ומחכים להסעות.
בצד הכניסה המון המון פועלים, אנחנו נכנסות לאזור הצפיה, ומייד מגיעים שני מאבטחים להודיע לנו שאסור לנו לעמוד שם. שוב, אמרנו שזה המקום בו אנו עומדות כדי לצפות בנכנסים. ואז אומר לנו המאבטח שזה מסוכן: תראו את הבקתבים (בקבוקי זכוכית שבורים על השטח). אמרנו טוב, הלכו.
מעלינו משגיח חייל מהמגדל ומוודא שאנחנו לא חודרות קרוב מדי לגדר. דואג לביטחוננו. עמדנו שם כשעה. הדוחק, הבלגן, היו בלתי נסבלים. המסלול שאמורים ללכת בו נפרץ וחלק גדול מהנכנסים מנסים לקדם את עצמם בתור ומתרכזים באזור הקרוסלה האחת שאמורה להעביר מי יודע כמה נכנסים על הבוקר. זה נראה כמו אלפים. לפי מה שנאמר לנו בעבר כ-7000 עובדים/ות. קשה לתאר את החוויה הזאת. אנשים שהצליחו לעבור את הקרוסלה מחזיקים את היד על אזור הלב ומחפשים רגיעה שתבוא כדי להמשיך את דרכם לצואר הבקבוק הבא, שהוא הכניסה הבאה לאזור המחסום. שם נשמעת כל הזמן חיילית או  מאבטחת שאומרת להם בעברית וערבית תסתדרו בסדר, אל תפריעו את הבלגן. משהו כזה. המעבר לא אנושי בעליל. הוא מזעזע. והוא יומיומי. לפעמים מגיעות נשים לאזור הפתח, בקבוצה ואז הגברים  מאפשרים להם לעבור באקט יוצא דופן.
ב6:15 כאשר עדין יש המון אנשים שלא נכנסו למחסום, אנחנו נוסעות לעזון עתמה. שם התחלפו המילואימניקים. יש כמות של אנשים המחכים ליציאה. עוברים אחד אחד לבדיקה ויוצאים. המילואימניקים הפעם ממרץ (אמרו בלי ששאלנו) וחושבים שזה מקל על המצב.
כן, יש שמועה שהחומה שנבנית משני כיוונים ובעצם מגיעה כמעט עד כביש הגישה למקום, עומדת להסגר ונבנה שם כביש הקפי אחר. השמועה ממשיכה ואומרת שהמחסום יסגר והפועלים שיוצאים לישראל יצטרכו לעבור דרך אייל. מה שיגדיל בעוד כמות את הנכנסים שם ואלוהים יודע כמה עוד פילים אפשר להכניס לפולקסוואגן.
בקיצור, זאת החוויה הקשה של הבוקר שאין לנו כל דרך להביעה או לשנותה.
משם המשכנו דרך כביש 5 לצומת ברקן, חארס לכיוון פונדוק, עזון..
7:30 בעזון השער סגור עקב זריקת אבנים. משטרה צבאית עומדת שם ומסבירה לתושבים שלא יוכלו לצאת בדרך הראשית ועליהם לעבור דרך עזבת אלטביב. אנחנו נכנסות דרך עזבת אלטביב.
9:30 חזרה הביתה