מכבים (בית סירה)

בוקר, 05:15-07:00

בתחילת המשמרת שגרת המחסום - תור עד לקרוסלה הראשונה, שתי עמדות הבידוק עובדות והתור מתקדם די מהר רב הזמן, אחת לכמה דקות נעצר התור עד שמסיימים לבדוק תעודות זיהוי של מי שעוכב  (לרב עיכוב של 10 דקות) כך שבממוצע לוקח כ 15 דקות לעבור.

בשעה 6 בקירוב, עצרו את התור בעמדת הבידוק הראשית (המהירה יותר). כולם הצטוו לחזור אחורה מעבר לקרוסלה דרכה נכנסו וסגרו אותה. השאירו בפנים רק את חמשת האנשים שעוכבו לבדיקת תעודת הזיהוי. הם נלקחו אחד אחד ל"חדר"  ל"בדיקה" למשך כמה דקות כל אחד. שוב ושוב העבירו את נעליהם ותכולת הכיסים בשיקוף. בסופו של דבר (כחצי שעה) נראה לנו כי כל החמישה שוחררו והורשו להמשיך בדרכם, אבל העמדה הזו (שהיא העמדה הראשית והמהירה בדרך כלל) נשארה סגורה למשך לפחות חצי שעה עד שסיימו לבדוק את 5 המעוכבים, כשרק עמדת הבידוק  השניה עובדת באיטיות. הקרוסלה בחוץ נסגרה גם היא וכך נוצר תור ארוך מאד של אנשים ממורמרים גם בתוך מבנה המחסום וגם בחוץ לכיוון הכביש. לאחר כחצי שעה שוחררו המעוכבים והעמדה נפתחה וכן הקרוסלות. ניכר היה כי כעת מעבירים את האנשים מהר יותר מכרגיל ותוך כחצי שעה העומס שוחרר. 

אולי למי שקורא את הדוח ולא צריך לעבור כל יום  במחסום,  עיכוב של חצי שעה לא נשמע זמן ארוך, אבל לעמוד חצי שעה מאחורי קרוסלה נעולה שלא ברור מתי תיפתח שוב, מתי וכמה זמן ייקח לעבור, והאם ההסעה  והמעסיק עדיין מחכים כשיש עיכוב כזה הינו דבר  קשה ומתסכל מאד. הפלסטינים התלוננו בפנינו שעיכובים כאלו התרחשו כל השבוע. ביקשו שנעזור, שנביא תקשורת.

ביקשנו לדבר עם מפקד המחסום. הוא יצא לדבר איתנו בליווי אחראית המשמרת ושניים שנראו לנו בכירים? (לא ברור). לטענתו היתה בעיה ביטחונית ולכן העיכוב, לשאלותינו טען כי אין זה נכון שהיו עיכובים כאלו במהלך השבוע וכי  אין באפשרותו להמשיך להעביר אנשים במקרה כזה עד שהבעיה מבוררת.  ישקול בעתיד להודיע לממתינים כמה זמן יימשך העיכוב.