עופר - עסקת טיעון, יידוי אבנים

צופות: 
חגית שלונסקי (מדווחת), עדה ב.
29/01/2012
|
בוקר

בוקר ואחה"צ

עוכבנו בכניסה כ 20 דקות, והוכנסנו כשלא היו כמעט ממתינים פלסטינים.

 

השופטת: רס"ן שרון ריבלין-אחאי

באולם 2 , לפנה"צ רשימה של 21 תיקים.  בעיקר תזכורות והקראות.

אחה"צ ישיבה ממושכת במשפט הוכחות של אחמד מחמוד עלי אלצליבי, ת.ז.859543076– תיק מס' 5003/11.

התובעת: סרן בתיה פיטריו 

הסנגור: עו"ד נרי רמתי

אחמד אלצליבי, בן 16 וחצי, משוחרר בערבות, נעצר בבית אומר בחשד שהשתתף עם אחרים ביידוי אבניםעל כביש 60 ובתקיפת שוטר. הוא לא הודה באישומים שהועלו נגדו.(באותו אירוע, נורה ונפצע סטודנט פלסטיני בידי שוטר מג"ב. להגנתו, טען השוטר, שהותקף כשניסה לעצור את אחד המשתתפים ביידוי האבנים והיה בסכנת חיים. משפטו של הסטודנט שנפצע [לא של השוטר...] מתנהל בעופר בימים אלה באשמת יידוי אבנים ותקיפת שוטר: אמיר צבארנה, דוחות בעניינו: 12.12.11 ; 19.12.11 ; 26.12.11 ).

ב 13.10.11 נחקר אחמד אלצליבי במשטרת חברון על ידי רס"מ סמי חמזה שנוכח היום כעד תביעה במשפטו של אחמד אלצליבי.

בחקירה נגדית קפדנית שעורך הסנגור לעד נחשפות שיטות החקירה הפסולות שהחוקר נקט בניגוד לחוק ולהוראות מפורשות. ככל הנראה נהג החוקר סמי חמזה כך גם בחקירות של עצירים אחרים מאותו אירוע.

הסנגור משמיע קטעים מתמלילי חקירות אלה שנבדקו על ידו בהקשר זה. סמי חמזה לא הזהיר את החשוד בתחילת החקירה מפני "הפללה עצמית". לא אמר לו שעומדת לו זכות השתיקה. וכן לא הבהיר לו במפורש שכל דבר שיאמר יכול לשמש נגדו. 

החוקר - שיש לו לדבריו הסמכה כחוקר נוער – לא דאג, כנדרש, לנוכחות הוריו של העצור הקטין בחקירה, ואף לא הודיע להם על דבר חקירתו ומקומה במשטרת חברון. בחקירת אלצליבי – שהוקלטה כנדרש בווידיאו, ותמלילים של חלקים נבחרים ממנה מושמעים בבית המשפט – נשמע במפורש ניסיון של סמי חמזה החוקר להכשיל את הנחקר (למשל, למרות שאין מידע עובדתי על כך, אומר החוקר לנחקר – שלמשטרה יש וידיאו שבו רואים את הנחקר תוקף את החייל), להכניס בפיו מילים או ניסוחים שלא אמר. אי הדיוקים בהעברה מערבית (בה מתנהלת החקירה) לעברית (בה נרשמת החקירה) מכוונים, לדעת הסנגור, תמיד נגד הנאשם.

השאלה העיקרית שמעלה הסנגור מתוך חומר החקירה היא איך ידע החוקר על מה לחקור אותו? החיילים שהעידו על האירוע לא זיהו את הנאשם ולא דיברו עליו ספיציפית. מסתבר שרק ארבעה ימים לאחר החקירה הגיע מידע מודיעיני על אלצליבי. הוא וחשודים אחרים שנעצרו שעות אחדות לאחר האירוע הועמדו מלכתחילה לחקירה ללא כל ראיות או מידע נגדו.

(ר' פרוטוקול על חקירת העד בצרופה בתחתית העמוד).

בישיבה הבאה ייחקר עד נוסף מטעם התביעה, ותישמע פרשת ההגנה וסיכומים ב 26.2.12 בשעה 13:30

 

באולם 1, משעה  10:30 לערך ועד אחרי 15:00, נשמעות עדויות במשפטו של

באסם מוחמד עבד אלרחמא תמימי, ת.ז. 959225640 – תיק 2058/11

(ר' דו"חות קודמים על משפטו)

נוכחים באולם אשתו ובנו הצעיר של באסם וכן כמה מהתומכים הקבועים-כמעט, וכן עתונאית וצלמת.  

השופטת: רס"ן אתי אדר

התובע: מיכאל אביטן

הסנגור:עו"ד לביב חביב

במהלך הבוקר נחקר עד התביעה יצחק שילה שהיה ראש יחידת החקירה שחקרה את הנער אסלאם דאר איוב תמימי שהפליל את באסם תמימי (ר' דוחות קודמים למשפט זוטא בעניינו של אסלאם)

בתשובה לשאלות הסנגור בחקירה הנגדית מתאר העד את החקירה כשגרתית. לא חרגה מחקירות של מפירי סדר פלסטינים הנערכות בימ"ר ש"י. חקירות אלה נערכות בימ"ר ולא בתחנת משטרת בנימין שאין לה אמצעים לטפל בתופעה של הפרות סדר שמסבה נזקים חמורים לכוחות צה"ל. אין בתחנת המשטרה הרגילה (בנימין) צוות מיומן, אנשים פנויים ממשימות אחרות שיכולים להתמסר לחקירה, אמצעי הקלטה, חדרים פנויים וכיוב'.

הסנגור בחקירתו את העד חותר להבהיר שהחקירה של הנערים מיידי האבנים נועדה מלכתחילה לגלות את המנהיגים והמסיתים שעומדים מאחוריהם, למצוא את "הדג הגדול" המכוון. למטרה זו מגייסים שורה של חוקרים בנוסף לאחד או שניים שיש להם הסמכה לחקירת נוער. משך החקירה ארוך מהרגיל, והחקירה נערכת בימ"ר שמצוידת כביכול באמצעים מיוחדים. העד מאשר שהייתה מגמה ברורה בחקירה להתגבר על הבעיה החמורה של מפירי הסדר בנבי סאלח, אך דוחה את טענת הסנגור שהחקירה בראשותו חרגה מהחוק בדבר חקירת קטינים במכוון, כדי להשיג את המטרה של גילוי המארגנים והמסיתים.

 

סיפור צדדי:

אשה בליווית בעלה, דובר עברית ומשמש לה לפה, מחכים באולם עד לסיום הדיון במשפטו של באסם תמימי.

האשה, משוחררת בערבות של 1000 ₪ זומנה למשפט להיום בעת שנעצרה, לפני 6 חודשים, במחסום מיתר, נאשמה ב"הפרת הוראה בדבר סגירת שטח". בעברית רגילה: היא פלסטינית שאין לה אישור כניסה לישראל. מודה שכשחזרה לביתה מביקור אצל אביה החולה בבית לחם, חיילים בדקו את נוסעי המכונית והיא נתגלתה והוגשה נגדה תביעה (מספר 2577/11). האשה חיה כבר 25 שנה עם בעלה וילדיה, אך בקשותיה לקבל אישור כניסה לישראל לא נענו.

לאשה אין סנגור ואינה כופרת באשמה. השופטת אתי אדר הסבירה לה שעליה לבחור בין שתי אפשרויות : עיסקת טיעון שתוכל להסדיר מיד עם התובע שבאולם, או משפט הוכחות. התובע מיכאל אביטן התפנה מיד, הציע תנאים להסכם - השופטת קיבלה, וקופת המדינה זכתה בעוד 500 ₪ שינוכו מסכום הערבות ששילמה האשה.

ועוד הוסכם והתקבל ע"י השופטת: מאסר על תנאי של חודש למשך שנה.