אימתין, חבלה, נבי אליאס, פרעתה, קדום

צופות: 
דפנה א. נורית פ. נירית ח. אורלי ו. שרהלה ודבורקה (מדווחות). עם נדים
27/11/2013
|
בוקר
 
9.50 נבי אליאס. בכפר הורדנו את דפנה ושרה'לה שנשארו לפעילות עם הנשים.                         דפנה ושרהלה מדווחות:  נפגשנו עם קבוצת הנשים מנבי אליאס להמשך סריגת גרבי החורף. הגיעו שבע נשים וגבר צעיר אחד שהיה נוכח גם בפגישתנו הקודמת. הוא איחר מעט אבל השת
לב במהירות, מיד חטף זוג מסרגות וצמר והתלבש על העניינים. אחת המשתתפות הביאה להראות חצאית ושכמייה שסרגה לילדה, משתתפת אחרת הביאה נרתיק עשוי מרקמת חרוזים לטלפון נייד. המשכנו לסרוג באוירה עליזה תוך העזרות במילון.                                                 ריכזנו מילון למושגים הרלבנטים לפעילות, תוך השתתפות ערה של הנשים, כשכל אחת תורמת את חלקה בהסבר ותרגום המושגים  (גם פנטומימה ומימיקה תורמות לתקשורת). בשבוע הבא עלינו לטובה מפגש נוסף.
10.20 אימתין קבוצת הנשים כבר חיכתה במועדון שלצידו גן ילדים. עוד נשים הצטרפו. נורית המשיכה בהוראת עברית, בשלב זה בעיקר דיבור בסיסי הכולל הכרות, משפחה ותרגול אוצר המילים. אורלי ונירית צפו בשיעור ונהנו, וגם הסתובבו בחוץ להכיר את המקום ולצלם. בערך בשעה 12 כשהיגיע המיניבוס עם ילדי בית הספר, יצרו איתם קשר, צחקו ביחד וגם צילמו הרבה.
גם הפעם הנשים הגיעו עם המחברות מוכנות ללימוד רציני. הן ביקשו להחליף את יום הלימודים, כי ברביעי אחה"צ מתקיימת בכפר כיתת לימוד קוראן, ויש עליהן עומס כבד מידי. נורית תשתדל להחליף את יום הפעילות על פי נוחיותן.
10:40 במקביל, יצאנו לסיור באזור; בכפר קדום כמה גברים יושבים בחוץ ליד חנויותיהם שעל הכביש העולה לאזור ההפגנות.  נסענו לראש הגבעה המרכזית, על הכביש המפוייח מעשן וצפינו על קדומים. מעניין לדעת מה חושבים ומרגישים אנשי קדומים שבתיהם קרובים לקדום, והם צופים ישירות אל בתי הכפר ואל הכביש המפוייח.
המשכנו לפרעתה. מבחינה מוניציפלית הכפר מצורף היום לאמתין, ונמצא צפונית לו, קרוב יותר אל חוות גלעד. בעזרת נדים נפגשנו עם מ. שביתו נמצא על הדרך שבעבר הובילה אל שכם, וכעת מובילה אל חוות גלעד. מ. לקח אותנו לצפות בשטח וגולל את סיפורם של תושבי פרעתא הגרים בקצה הכפר, קרוב לחוות גלעד. 
כבר זמן רב הם סובלים מרדיפות המתנחלים. 3-4 פעמים בשבוע אלה מגיעים  בלילות על טרקטורטון, כורתים עצי זית ושורפים עצים ומכוניות (בתמונה המצורפת מכונית המרצדס שלו ששרפו בשבוע שעבר).  ב'ביקורם' האחרון לפני מספר ימים, הפורעים באו ב-2.30 בלילה אל החלקה של מ. הקרובה לביתו ושרפו עצי זית. הוא התקשר אל הצבא, במת"ק קדומים, והחיילים אמנם הגיעו למקום ועוד ראו את הפורעים מסתלקים, אבל לא ניסו לתפוס אותם. לשאלתו של מ. מדוע אינם רודפים אחריהם, השיבו, שהם לא בטוחים שאלה מתנחלים, "ואולי הם בכלל ערבים"? לא עזר הסברו של מ. שאמר להם שאילו היו ערבים הם לא היו נמלטים לכיוון חוות גלעד...                  
על גדר הבית של מ. מותקנות מצלמות להגנה מפני הפורעים. בסרט הצילום מאותו לילה רואים את שורפי המכונית בפעולה. כשהראה אותו לחיילים, הם אמרו שמאחר שפניהם של הפורעים מכוסות אי אפשר להבחין בביטחון מי הם. מעניין אם היו מצליחים בכך אילו היה חשד שהפורעים הם פלסטינים...בינתיים, החיילים לקחו איתם את הסרטון והבטיחו לבדוק אותו  ולהחזירו לבעליו. לפני שהמתנחלים ברחו הם עוד הספיקו לצייר מגן דוויד כחול ומאיר על גדר הבית של ידידנו.
בתצפית מ. הראה לנו את סימני השרפות שהמתנחלים הציתו על צלע הגבעה הקרובה לחוות גלעד, וגם את הדרך החדשה ש סללו לאחרונה מצפון וממערב לחווה, לדבריו כדי לתחום שטח גדול יותר לחווה, וכך גם לגזול עוד מעצי הזית שלו.                                                                   התעניינו לדעת מה קרה בתקופת המסיק. מ. סיפר שהם קיבלו אישור רק ליומיים למסוק בחלק זה של הכפר. לשאלתנו איך הספיקו למסוק בזמן כה קצר, הוא ענה בצחוק עצוב, שממילא המתנחלים גנבו יותר ממחצית היבול, כך שלא נשאר לו הרבה מה למסוק.   
ב-13.00 אחרי ששוב התקבצנו כולנו, עברנו בשער חבלה. השער נפתח בזמן, ומעט רכבים והולכי רגל עברו בו.