עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

צופות: 
נורה אורלוב, חגית שלונסקי (מדווחות)
21/03/2011
|
בוקר

בוקר + אחה"צ

 

אולם 2, בימ"ש לנוער

שופטת: רס"ן שרון ריבלין-אחאי

תובע: עו"ד סרן מיכאל אביטן

 

דיווחה של חגית:

21 תיקים רשומים היום לדיון באולם זה. ב 16 מהתיקים האישום המרכזי הוא יידוי אבנים, חפצים, או חפץ מבעיר. כעשרה מהנאשמים עצורים כבר לפחות 6 חודשים על עבירות שבוצעו לכאורה בשנת 2010  או/ו בשנים קודמות.

בשעה הראשונה לישיבת לפנה"צ הובאו 6 נערים צעירים. בכל התיקים שנידונו הייתה דחייה ונקבע מועד להמשך.  

 

מוחמד מחמוד דיאב חרפוש – תיק  3773/10, בן 16 וחצי, מחרבטא.

מודה בכתב אישום מתוקן על עבירות ידויי אבנים עם חבר על כביש 443 . בין העבירות גם תכנון ליידוי שלא יצא לפועל, וכן הכנת חפץ מבעיר. העבירות נעברו בחודשים שונים בשנת 2010 .

עו"ד ספיה מייצג גם את אחיו שככל הנראה נעצר יחד אתו. פרטי העסקה בישיבה הבאה.

 

מוחמד עיד יוסף בדראן (בימ"ש 2705/10 )

אמורה הייתה להיות היום ישיבת סיום, אך השופטת התנגדה להסדר שעל פיו הוחלף הסנגור ובמקום מוחמד שאהין עמד לייצגו אכרם סמארה. ההסדר נעשה על פי נוהל של מועדון האסיר הפלסטיני ובהסכמת התביעה. השופטת החליטה שבשלב המאוחר בו מצוי התיק החלפת הייצוג נעשה מבלי לעדכן את הנאשם ומשפחתו.

לכן לא שחררה את עו"ד שאהין מהייצוג . נקבעה ישיבת תזכורת ל 4.4.11 .

 

בשעה 11 הוצאו הנערים שישבו על ספסל הנאשמים מהאולם, והוכנס אסלאם צאלח דאר איובתיק 1367/11 שהדיון בעניינו נמשך גם אחרי הפסקת הצהריים . אביו נוכח באולם.

מייצגת את אסלאם עו"ד גבי לסקי.

בהמשך להחלטת השופטת רס"ן אתי אדר (שניתנה היום בישיבה נפרדת) לשחרר את אסלאם למעצר בית (בהשגחת הוריו ובהפקדת ערבות של 5000 ₪; ומתן ערבות צד ג' בסך 5000 ₪ ) התביעה ביקשה עיכוב הליכים. עו"ד גבי לסקי התנגדה לבקשה זו ולניסיון של התביעה להוסיף תנאים מגבילים לשחרור (כגון: הבטחת התייצבות של הנאשם במשטרה, הבטחת זמינות של טלפון להתקשרות עם הנאשם ומשפחתו).

השופטת החליטה לשחררו ולאפשר לתביעה לערער על ההחלטה.

התביעה אכן ערערה, אך עד היום טרם התקבלה ההחלטה מביהמ"ש לערעורים .

 --------------------

דיווחה של נורה:

אחרי הפסקת הצהרים קוימה ישיבה נוספת במשפט הזוטא בעניינו של הנער אסלאם דאר איוב (תמימי),

מהכפר נבי סאלח.

 

שוב נבדקו הטענות של הסנגוריה שהודאתו של אסלאם נגבתה בידי צוות חוקרי המשטרה באמצעים המנוגדים לחוק, ועל כן אינה קבילה. ר' דוח קודם על משפט זוטא זה שבו העידו מטעם התביעה שני חוקרים מתחנת המשטרה במעלה אדומים. שניהם טענו שאת הוראותיהם קיבלו מהקצין.

ובכן, להיום זומן הקצין להעיד כעד התביעה: מפקח ג'לאל עווידה.

הוא נשאל את אותן השאלות שהופנו לשני העדים הקודמים – והתשובות היו דומות מאוד.

כן, הודיעו לילד על זכותו לשתוק.

וכן, האווירה בזמן החקירה הייתה טובה וידידותית.

ולא, הוריו של אסלאם לא נכחו בחקירה. אין זה מקובל להביא הורים של ילדים פלסטינים. זה רחוק מדי – מסובך מדי.

ולא, הוא אינו אחראי למה שקדם לחקירה (מעצרו של הילד ב 2 בבוקר – ישיבתו בג'יפ צבאי במשך שעות רבות כשידיו ורגליו אזוקות ועיניו מכוסות – בלי רשות לגשת לשירותים ובלא שינה... ומה עוד היה שם אין לדעת – מה שברור הוא שהילד לא הגיע למשטרה במצב נפלא, וכשהחלה החקירה בשעה 9:00 ודאי כבר היה מת מעייפות ומפוחד ביותר).

הקצין אישר שהוא נתן הוראה לחוקרים שלא לחכות לעו"ד לימור גולדשטיין שביקש להיות נוכח בחקירה.

"הייתה הנחייה להתחיל את החקירה, והחקירה התחילה."

אם כן, גם הוא מילא הוראות שקיבל מהממונה עליו.

הממונה, הרי הוא יצחק שילה, ראש מחלק תישאול בימ"ר שי, זומן כעד התביעה שבוע לאחר מכן, ב 29.3.11 (לצערנו לא נכחנו בישיבה ועל כן אני מתבססת על פרוטוקול הדיון - מצורף).

יצחק שילה מאשר שהוא זה שנתן את ההוראה שלא לאפשר לעוה"ד להיות נוכח במהלך החקירה. וכך הוא מסביר את הוראתו:

"... החשוד נעצר בידי כוחות צה"ל. על פי בקשתנו... הובא אלינו... לחקירה, ובשעות הבוקר החלה חקירתו שבמהלכה הודה על השתתפותו בהפרות הסדר והפליל אחרים [ההדגשים שלי – נ.א.] ... עוה"ד הגיע למטה המחוז וביקש לפגוש אותו. צוות החוקרים עדכן אותי שעוה"ד ממתין בשער... וגם שהחשוד מתחיל להודות במעשים ובחשדות המיוחסים לו ומפליל אחרים. ובשל העובדה שחקירתו טרם הסתיימה וטרם הושלמה די הצורך, סברתי שאם אאפשר את קיום המפגש בין החשוד לבין עוה"ד, הדבר עלול לשבש את החקירה באופן משמעותי, ולכן הודעתי לחוקרים שיעדכנו את עוה"ד שאני משהה את פגישתו עם לקוחו... ושבסופו אאפשר את הפגישה..."

הפגישה אכן התאפשרה - בשעה 14:30, כלומר, לאחר שהחקירה בת  5 השעות הסתיימה.

מה ששילה לא הזכיר בעדותו הוא שעוה"ד התקשר טלפונית לפני תחילת החקירה וביקש לדחות את החקירה עד לבואו.

 

נחזור לעדותו של ג'לאל עווידה ב21.3.11. באותו עניין שאל אותו התובע:

-ההגנה טוענת שנשללה זכותו של הנאשם להיוועצות עם עו"ד...

-ת.: לא נשללה כל זכות כזו... במידה והיה מבקש להתייעץ עם עו"ד, היינו מאפשרים זאת לאלתר.

התשובה תמוהה. האם ילד בן 14 יודע מהן זכויותיו? הרי לא טרחו ליידע אותו שזכותו להיוועץ בעו"ד.

 

ומה עשה הנער אסלאם בזמן הדיון של היום שנמשך כשעתיים? הוא ישב על ספסל הנאשמים, כשראשו שמוט על ברכיו ומכוסה בידיו - ספק ישן, ספק לא רצה שוב לשמוע את כל הסיפור שמבזה אותו, ולא לצפות שוב בקלטת הווידיאו שבה תועדה החקירה ושהוקרנה לפי בקשת ההגנה, כדי להוכיח שלא הודיעו לקטין במפורש על זכותו לשתוק. כך הוא ישב מקופל בעצמו, גם לא הביט באביו שנכח באולם, ולא בקהל הרב שבא לתמוך. הרי נער בן 14 מסוגל להבין את משמעות הפללתם של אנשים רבים מכפרו, שכעת נעצרים זה לאחר זה ויועמדו למשפט. גם אם הנער מסר את שמותיהם תחת לחץ כבד, ודאי קשה לו לחיות עם העובדה שהצליחו לגרום לו להפליל את שכניו.

 

פרוטוקול עם פרטי הדיון מצורף.