פעילות עם נשים בזיתא , 25.2.13

הדרך הלוך וחזור, דרך כביש 5, עולים בככר של אריאל שמאלה לכיפל-חרס וממשיכים בכביש פנימי בין הכפרים עד זיתא ואותה דרך חזרה. בבוקר הדרך שוממה, מלבד השקדיות והירוק של המדרונות. ובצהרים יותר ילדים ואנשים ברחובות, חנויות פתוחות. אין נוכחות של צבא. 

היום צפויה הלוויתו של ערפאת ג'ראדת, שנפטר בכלא הישראלי, התעניינו אם יש שביתת מסחר מתוכננת, והתברר שהשביתה היחידה שהנשים ידעו לספר עליה היא שביתת רופאים, שלא קיבלו את שכרם בזמן. לפני שבועיים השביתו המורים את בתי הספר מאותה סיבה.

למועדון בזיתא מגיעות נשים, שחלקן משתתפות בשיעורים וחלקן בא כדי לפגוש נשים אחרות ולפטפט. כמה נשים מתעניינות בחריזה או בעבודות יד (האם יש מישהי שיכולה ומוכנה להדריך קבוצה ?).   הרעיון של אחדות מהן הוא לצאת לטבע וללמוד עברית בחוץ. קבוצה אחרת מתנגדת מאחר ולא באה מוכנה לטיול, וכך לאחר דין ודברים מחליטות לדחות את הטיול לשבוע הבא.

שני השעורים מתנהלים לשביעות רצון הנוכחות. מצאנו בחנות ביפו, חוברות של מט"ח ללימוד עברית לאוכלוסיה ערבית. החוברות זוכות להצלחה ראשונית ויש התעניינות גם של ילדים ונשים שמחוץ למועדון. (נשמח לקבל אינפורמציה בנושא חומרי לימוד ספרים/חוברות, עזרים אחרים).

נאיל, עובד אונר"א באזור שכם, התעניין בשבוע שעבר אם ניתן יהיה להרחיב את פעילות הוראת העברית והיוגה גם לכפרים נוספים אחרים והשבוע בא לקבל תשובות. העברנו את הטיפול לדבורקה.

הזמן  שמחוץ למועדון לובש צורה. הנשים מזמינות לביתן ל"אכרם דיוף" (הכנסת האורחים המסורתית) ומארחות בפשטות ובכיף. הופעה של זר/ה בכפר מעוררת ענין, בעיקר אצל הילדים. הם מתקהלים ושואלים המון שאלות, סקרנות טבעית. אפשר לומר שבזמן הלא מתוכנן הזה נוצר משהו שמתקרב להיות קשר נורמלי בין זרים.