בית לחם (300), יום ד' 6.3.13, בוקר

צופות: 
חנה בר"ג (מדווחת)
06/03/2013
|
בוקר

 

בוקר קשה

 

נתבקשנו ע"י אנשי דיקוניה להיפגש עם קבוצה במחסום בית לחם בשעה 06:00. אנחנו היינו שם - הם לא באו.

 

05:30 - 08:15

 

עוד לפני שיצאתי מהבית קיבלתי טלפון ונמסר שהמצב במחסום קשה. כאשר הגעתי למקום ראיתי המון אנשים בדרכם לאוטובוסים, בתוך המחסום תורים ארוכים שעברו במהירות הודות ליוזמה מבורכת של איציק השוטר אשר זירז מאוד את בדיקת המסמכים ודאג לזרז גם את המ"צדקיות  בתחנות הבדיקה. אחרי כמה דקות התקבל הרושם שהלחץ נגמר, והשוטר והמאבטחים האזרחיים עזבו ונבלעו בתוככי המחסום.  
דקות אח"כ שמעתי צווחות איומות מהצד הפלסטיני של המחסום. זרם העוברים התחדש וכמעט כל מי שעבר התלונן על היחס המשפיל של החיילות הבודקות בצד הפלסטיני. לפתע הופיעו שלוש חיילות מתוך החדרים הצדדיים, ניגשתי אליהם וביקשתי שימנעו מהצווחות הנוראות כאשר הן יחליפו את חברותיהן. הן השיבו לי בחוחצפה, שלא לומר - באלימות.

הצרחות הנוראות לא פסקו והתלונות של העוברים הלכו ונעשו קשות אף יותר מאשר בתחילת המשמרת. בטלפונים גייסנו שוב את איציק השוטר והוא שב ופעל ביעילות והלחץ נגמר תוך כעשר דקות.

 

עוד אני מטלפנת לעזרה ומברכת מכרים ותיקים שאנו פוגשות במחסום כבר שנים, הופיעה הקצינה האחראית. בשיחה היא ניסתה בתחילה להסביר לי כי "הפלסטינים לא מבינים איך צריך להתנהג," וזה מאד מעצבן את החיילות. קיימנו שיחה ארוכה ובמהלכה הבנתי שגם הקצונה ערה לבעיה - אך זה כמובן לא הפתרון. 

 

הכעס שחוויתי היום החזיר אותי לשנים בהם חיכו אנשים שעות ארוכות במחסום; הכיבוש קיים ונוהליו קיימים ועם ישראל מתעסק "בשוויון בנטל ".

 

הקרוסלה במעבר ההומניטרי קרסה - מה שכמובן הגביר את הלחץ. מעניין כמה זמן יקח התיקון שלה!

 

את נציג המת"ק לא ראיתי וכאשר טילפנתי לבקש את עזרתו הוא כבר לא היה במקום. בטלפון הוא הבהיר "שהיה שם בבוקר". אני לא ראיתי אותו.

 

על המאבטחים האזרחיים ועל התנהגותם הגסה כבר הערנו פעמים רבות, והמצב לא השתפר. עוד "דובדבן" על כתרinfo-icon הכיבוש .

 

לסיכום: זוועה  ותיסכול קשה! התברר לי מעל לכל ספק שהנוכחות שלנו במקום חשובה ושהפלסטינים זקוקים לנו ומרגישים כי כאשר אנחנו שם יש "כתובת".

 

כיבוש, כיבוש ושוב כיבוש