זעתרה (צומת תפוח), חארס, חבלה, כפל חארת', עזון, עזון עתמה, יום ד' 3.10.12, בוקר

צופות: 
ליאורה ק. (אורחת), מריה (אורחת מגרמניה) , נאדים, סוזי א., אילנה ר., חנה א. (מדווחת)
03/10/2012
|
בוקר

 

 

 

עיקר הזמן הוקצה לסיור ממונע בין כפרים, על מנת להראות לאורחות שלנו את מעשה הכיבוש – על פסגות ההרים, בצמתים מרכזיות, בתוככי כפרים פלסטינים.

11:00 - התחלנו במחסום הדרומי של עזון עתמה אשר ריק מפועלים בשעה זו של היום. כדרכם של מחסומים, גם זה עובר שינויים מתמידים, 'לטובת' האוכלוסיה הכבושה הנאלצת לעבור דרכו – מתקינים מדרכות, מתקינים סככות...

המשכנו על כביש 5 לכיוון זעתרה; האורחות חזו בכביש העילי המותר ליהודים בלבד אל מול הכביש התחתי המחבר בין זוואיה לבין מסחה, בהמשך, מאחזים הנאחזים בראשי ההרים מעל ברוקין וכפר א-דיק, ונוגסים בקרקע של המקומיים; אזור התעשיה 'ברקן' המתרחב כל העת וכמובן, העיר והאם בישראל – אריאל – רצועה צרה וארוכה מאד, מאופק ועד אופק. הצבענו על מגדלי השמירה ועל זרועות המתכת המותקנות דרך קבע בכניסות לדרכים המובילות לכפרים פלסטינים. ברצות הצבא, הדרך נחסמת בקלות..

הגענו עד זעתרה, שם פורח קיוסק המתנחלים ובכל נקודות הכניסה/יציאה של הצומת המרכזית הזאת ממוקמות עמדות. זו המשקיפה על הפניה לכביש 505 היתה מאויישת. לא ראינו עיכוב/עצירה של מכוניות פלסטיניות.

חזרנו לכביש 5 ונסענו דרך כיפל חארת', חארס, בידיא, מסחה עד לבית הכלוא של האני ליד התנחלות אלקנה. באין לו מוצא הכבוש מפתח חוש הומור. וכך, כתב האני על קיר החומה כי מדובר בעצם ב"מדינת האני"....

נסיעה דרך כפר ת'ולת ועזון הובילה אותנו אל כביש 55. השעה שעת צהריים ורחובות הישובים הומים ילדים החוזרים מבית-הספר.

 

13:15 – חבלה.מספר אנשים ממתינים להיכנס אל חבלה. כמה דקות לאחר שהגענו הם עברו. המעבר הוא 'כרגיל' בקבוצות של חמישה; גבר המבקש לצאת מחבלה נלכד בקרוסלה ונאלץ להמתין עד ש"אצבע אלהים" משחררת אותו.

האורחות תוהות מדוע יש מחסום המפריד בין אנשים לבין רכושם (משתלות, חלקות קרקע...). לכי תסבירי את ההיגיון בכיבוש...

13:35 – האוטובוסים של התלמידים מערב א-רמאדין הגיעו. גם את ה"היגיון" הזה, של ילדים צעירים הנאלצים פעמיים ביום, כל יום, להמתין עד שיעלה חייל חמוש לאוטובוס, צריך להסביר.

13:43 – אוטובס הבנים עבר.

13:51 - עבר אוטובוס הבנות.

היחידות המפגינות עצמאות וסירוב לציות עיוור הן כבשים שבעליהן מנסה להעבירן דרך המחסום. בסופו של דבר הן ממלאות אחר הוראתו.

14:06 – אין יותר ממתינים. עזבנו.