בית לחם (300), יום ו' 29.6.12, בוקר
10:00 – 11:40
תקציר: ילדים על הכוונת, "הזרמת" אנשים על פי הנוחיות של הצד הישראלי, עוינות ניכרת כלפי מחסום ווטש
פלסטינים מדווחים שהמון אנשים מחכים עדיין בצד הפלסטיני. בצד הישראלי 3 עמדות פתוחות. כשנוצר תור ארוך שולחים מסר לצד השני להפסיק "הזרמת" אנשים.
מספר אירועים בהם ילדים ניסו "להתפלח". החיילת בעמדה 2 צורחת עליהם ומבקשת מהמאבטח לשים לב לקרוסלה האחרונה.
ילדים רבים נהדפו היום. הגיעה משפחה – הורים ושלושה ילדים – יש ילדה קטנה בת 3 ושני ילדים בני 7 ו- 10. החיילת צועקת ומשלחת את כולם חזרה. אני ניגשת כדי לבדוק למה מחזירים את כולם. היא מסרבת לדבר איתי ואיש האבטחה מורה על כולם להפסיק להעביר פלסטינים עד שאחזור לקיר. טלפון למוקד ותלונה על השיטה הזו, על הצרחות ושוב על סיפור הילדים.
בינתיים המשפחה מחכה וחייל שהצלחתי לשאול אותו למה לא מעבירים את הילדה הקטנה בודק ומעביר אותה עם אמה, ואילו האב ושני הבנים נאלצים לחזור הביתה. האם והבת צועדות לכיוון ירושלים, פתאום חוזרות והאם קוראת לאב ומוסרת לו את מפתחות הבית.
באה סבתא עם בתה ונכדתה בת ה-4. כולן שמחות ועליזות, הילדה הקטנה עוברת מתחת לקרוסלה ונעמדת שם, מחכה לאמה ולסבתה. החיילת צורחת על הילדה ומעירה לאמא הצעירה: "מה את צוחקת?" האם מחייכת חיוך נבוך ומסבירה שהן בדרך לטיול. הסבתא מנסה להתערב ומשטחת את כל האישורים על זכוכית העמדה. הרבה מתח אבל בסופו של דבר אין כל עילה למנוע את המעבר והן עוברות.
מגיע אבא עם 3 ילדים, לא מאמין בהתחלה שלא יוכל לעבור, מנסה להתווכח, שום דבר לא מועיל.