זעתרה (צומת תפוח), חבלה, חווארה, מעבר שומרון, עזון עתמה,קבלאן, יום ג' 5.6.12, אחה"צ

צופות: 
קרין לינדנר, שושי ענבר (צלמה ומדווחת)
05/06/2012
|
אחה"צ

 שער חקלאי חבלה  -

מרחב התפרinfo-icon. על כביש 55, כמה מאות מ' מהקו הירוק פונים ימינה (דרומה) בדרך עפר, המובילה למחסום חבלה, בו עוברים פלסטינים מחבלה ומקלקיליה אשר אדמותיהם נמצאות במרחב התפר, או העובדים במשתלות משני צידיה של הדרך.  היות והשער, הפתוח שלוש פעמים ביום, הוא "חקלאי" אסור לפלסטינים, הנבדקים בדרך חזרה לבתיהם, להעביר שום דבר שאינו תוצרת חקלאית, אפילו  שקית פלסטיק עם כמה בגדים משומשים נשארת זרוקה ליד השער.

 12:57- האמר צבאי וצוותו מגיעים.  השער נפתח בזמן. 2 אנשים ממתינים בסככה.

 אחד מהם מספר שהבוקר היה תור ארוך מאוד והחיילת בעמדת הבידוק עבדה לאט.

איש המשטרה הצבאית אסף את כל התעודות של אלה שהיו במקום והודיע לכל האחרים שהם לא יוכלו לעבור. בנו בן ה-16 קבל תעודת זהות לפני 5 ימים ועובד במשתלה. לפני ימים ספורים מצא זוג נעלים. במחסום נעצר בטענה שגנב נעלים של חייל והיה עליו להמתין להגעת שוטר. והבחור לא ידע בכלל שאלו נעלים צבאיות. האיש אב לשבעה אומר:  "כשאתם טובים אני אחלה. כשאתם רעים, אני יותר רע מכם. אני חייב לעבוד להביא אוכל הביתה. אעשה הכול כדי לעבור בשער ולהגיע לעבודה". הוא גם מספר שלמרות שהוא עובר שם יום יום וכולם מכירים אותו, לא אפשרו לו להעביר פתיליה קטנה שמצא ונאלץ לזרוק אותה.

 13:10-  מגיע טרקטור ובעליו מחנה ונכנס לעמדת הבידוק. תוך דקות הוא עובר לכיוון הכפר.

 13:20 - ראשון היוצאים מהכפר עובר. אחריו טנדר נושא עצי דקל,

2 נשים מלוות ב-5 ילדים. מגיעה עגלה רתומה לסוס עמוסה בקרטונים ריקים לאריזת מוצרים חקלאים. נאלצים להמתין כיון שיש בעיה במחשב.

 13:40 - עוזבות  את השער עם טרמפיסט שמבקש להגיע לקלקיליה.

במחסום אליהו (109), אנו עוצרות במגרש החניה והטרמפיסט שלנו הולך לכיוון הבודקים. אנו עוברות את המחסום וממתינות לו ימינה מהקו הצהוב, אך האיש לא חוזר למכונית. איש ביטחון מתקרב אלינו ומודיע לנו שהעצירה אסורה. אנו ממשיכות בדרכנו ללא הטרמפיסט.

 במחסום בצד השומרון שתי זרועות צהובות גדולות וחדשות משני צידי הכביש ממשיכות בכביש 55 מזרחה.

  14:20-  האמר צבאי מול הכניסה לג'ית ליד הכביש שהוביל פעם לכפר קדום ועכשיו מגיע עד שער כניסה לקדומים. ממשיכות בכביש  55 .

14:35 - צומת ג'ית: פונות ימינה (דרומה) בכביש 60. בפניה  2 רכבים צבאיים. מימין ומשמאל לכביש הכפרים מדמא ובורין שאין אליהם גישה מכביש. בצומת פונים ימינה, עם כביש 60.

 15:00 - הכפר חווארה, הפסקת אוכל. מסירות תגים ודגלים ונוסעות לצומת תפוח.

צומת תפוח  - 

אחד הצמתים המרכזיים בשומרון. הצומת מחבר בין כביש 60 לכביש 505. שקט בצומת. אין חיילים בעמדות, אין בדיקות והתנועה זורמת בכל הכיוונים. חייל המתצפת במגדל עונה לשאלתנו שאין עורכים בדיקות רכבים היום.

 בכביש 505 המוביל לבקעת הירדן אנשי משטרה צבאית עוצרים משאית פלסטינית ובודקים את ניירותיו של הנהג. עוברות אותם ופונות ימינה לכיוון יתמא בכביש 4777.

 אנו מגיעות לפאתי העיר קבלאן  (נפת שכם)

עוצרות ליד חנות פתוחה ופותחות בשיחה עם מספר פלסטינים היושבים בצידו של בנין. שניים מדברים עברית ומספרים שלפני שנה הגיעו מתנחלים מתפוח בלילה, שרפו מספר מכוניות ורשמו משהו על הקירות. כל 2-3 לילות מגיע הצבא לסיבוב שגרתי אך בסך הכול די שקט. שניהם מחכים לאישורי עבודה בישראל. כל כמה חודשים הם מקבלים אישור לשבוע לחפש עבודה בישראל, בבניין או במסעדות, אבל קשה להם למצוא עבודה קבועה עם בעל בית שדורש אותם כדי לקבל אישור לתקופה יותר ארוכה.

 הבעיה הכי לוחצת היא מחסור המים. הם מראים לנו שאין מיםinfo-icon בברז ומסבירים שרק אחת לכמה ימים יש מים במשך כמה שעות בצנרת. הם מקבלים כמות מים קטנה בהרבה מהכמות ההכרחית לקיומם. לכן הם יכולים לגדל רק עצי זית על אדמותיהם שסביב הישוב. מי שיש לו כסף קונה בקבוקי מים השארממלאים מיכלים ובקבוקים בשעות הספורות בהן יש אספקת מים. כך זה נמשך כבר 10 שנים.

אנו מחליטות לנסות לפגוש את ראש העיר וממשיכות בנסיעה לתוך העיר בדרך לבלדייה. העירייה סגורה אך אחד התושבים מתקשר לביתו של ראש  העיר וזה מבקש שנחכה לו, ואכן תוך 10 דקות הוא מגיע.

 ראש העיר – יוסוף עבדול רחמן (מדבר אנגלית) מספר שבעיר כ- 8000 תושבים, רוב התושבים עובדים בעיר, במסחר, בשירותים...

 כ-200  בעלי אישורי עבודה בישראל, אך הוא אינו מטפל בנושא. הוא מטפל מול הרשות הפלסטינית ברבים שאינם עובדים וזקוקים לביטוח רפואי מטעם הביטוח הלאומי.

 הגידול העיקרי: עצי זית. בחצרות הבתים ניטעו עצי משמשים ותאנים, המושקים על ידי הגשם בלבד.

 מספר שהעיר מקבלת מים ממקורות אך הכמות קטנה מהמינימום הנחוץ. הם מקבלים 13,250 קוב לחודש וזקוקים לפחות ל- 18,000 קוב. הרשות הפלסטינית פנתה למקורות בבקשה להגדיל את הכמות אך נענתה בשלילה. בהתנחלויות כמות המים לאדם היא פי שלושה מהכמות שקבלאן מקבלת. העיר בנויה על גבעות והמקומות הגבוהים בכלל לא מקבלים מים אם אין מספיק לחץ. הוא נאלץ לחלק את המים על פי אזורים, כך שכל פעם שכונה אחרת מקבלת מים, וזה גם לשעות ספורות.

 16:30  חזרה לצומת תפוח.  רגוע פה הפעם. אין עצירת רכבים.

 בצומת מרדה רכבים רבים ממתינים לפלסטינים השבים מהעבודה.

 לפני הכניסה לאריאל רכב משטרה צבאית, מונית צהובה ורכב ישראלי. לא חזרנו על עקבותינו כדי לבדוק מה קורה.

16:50 מעבר שומרון.

  תורים ארוכים של רכבים בכל המסלולים אך התנועה זורמת. נסענו בנתיב הימני של הפלסטינים  כדי לראות מקרוב מה קורה אך השטח היה ריק מרכבים או מאנשים. איש ביטחון מבחין במצלמה שלי והוא מורה לי בידו שאסור לצלם.

17:10 -  עזון עתמה. 

במחסום, אין תור. כל מי שמגיע נכנס מיד

לעמדת הבידוק. מגיע פלסטיני עם שקית ניילוןinfo-icon ובה כבלים/חוטי חשמל.

הממצדיקית אינה מאפשרת לו לעבור עם רכושו (אל ביתו שבתוך השטח הפלסטיני, לאחר עבודה במרחב התפר או בהתנחלויות שבסביבה, עם אישור). הוא שואל אותה "מה אני אעשה עם זה?" והיא משיבה "תזרוק את זה". הבחור שב על עקבותיו ונעלם. אני מצלמת את הבחור וחייל מגיח במהירות ושואל אותי מי אני. אני משיבה  "אזרחית ישראלית שאיכפת לה" והוא אסור לך לעמוד פה ואסור לך לצלם!

 אני מראה לו שאני עומדת מאחורי המחסום והוא מאיים בקריאה לשוטר שיפנה אותי.

 אנו עוזבות וממשיכות לתל אביב.