זיתא, חווארה, קירה, יום ד' 23.5.12, בוקר
10.15 זיתא - פגישה עם הנשים לפעילות.
במקביל חלק מאיתנו ב - 11.00 בצומת זעתרא. המקום ריק מחיילים.
11.20 בחווארה - עצירת תנועה כללית ותורים של עשרות רבות של מכוניות בכל הכיוונים. הטענה הייתה שנמצא מטען נפץ בכיכר (?).
בדיוק כשהגענו הופיעו שני ג'יפים עם יותר מ-10 חיילים וסגרו את הכבישים לתנועה משכם ואליה, וכן את כל הכבישים מהכיכר הגדולה אל שאר הכיוונים - הר ברכה ועוורתא.
כשניסינו להיכנס המג"בניק שהיה במקום נופף ידיים וצעק עלינו בגסות שנסתלק משם.
בינתיים נוצר בכל הכביש פקק עצום, נוספו בשטח עוד ג'יפים וחיילים רבים. כעבור זמן פתחו את מחסום עוורתא ושלחו את הרכבים לעבור דרך הכפר.
ג'יפ נוסף הגיע וחסם את התנועה לחווארה מכיוון עוורתא, יצר פקק ותור עצום של מכוניות מהכיכר עד מרכז חווארה(!).
המתנו בפקק זמן ארוך ובערך ב-12.45 הצלחנו לצאת משם בדרך לזייתא.
בזיתא במקביל קיימנו כל אותו זמן שיעור עברית. הקבוצה מתקדמת יפה מאוד, והנוכחות של הנשים מלאה ומתמדת, מה שלא אופייני לקבוצות של לימוד וולונטארי במסגרות כאלה.
13.40 קירה, באנו לפגישה שנועדה לנו עם הרכזת של קבוצת אמהות מקירה.
נראה שהרכזת שלהן הצליחה בהחלטה ספונטאנית לכנס את האמהות לפגישה איתנו במרכז שלהן בקירה, רק שכחה לדאוג שיודיעו לנו. זוהי הספונטאניות המוכרת במקומות אלה. ..אבל היה כדאי.
שם, במרכז לנשים קיבלה את פנינו בסבר פנים יפות קבוצה גדולה של כ-25 אמהות בגילאים שונים.
בין הנשים הייתה גם 'המיילדת', אשה מבוגרת שהכרנו בכפר, אותה ואת משפחתה, וביקרנו מספר פעמים בביתה.
נראה שההכרות עם 'המיילדת' ובמיוחד הנוכחות של פתחייה איתנו פתחה לנו את הדלת ואת לב הנשים, עם הרבה פחות חשדנות והרבה יותר חום וחביבות.
פתחייה הובילה את שיחת ההכרות; הציגה את מחסוםווטש ואת הסיבות ליוזמה שלנו בכפרים, ואת האפשרויות לתוכנית פעילות.
על פי בחירתן החלטנו ללמד אנגלית ויוגה בשתי קבוצות מתחלפות. נראה שהמרכזת תחלק את הנשים על פי גילן ועל פי הידע המוקדם שלהן באנגלית. הגר תאמן אותן ביוגה ורבקה רז תלמד אנגלית.
בהמשך נשתדל להוסיף גם הדרכה במלאכת יד.
ראינו שהתנאים שם נוחים יותר מאשר במרבית המקומות. 3 חדרי פעילות, מזגנים, מזרנים ליוגה והרגשה שהרכזת קשובה לנשים ומעוניינת בפעילות איתנו.