מגרש הרוסים, ירושלים - הארכת מעצר, מנועים (ממפגש עם עו"ד)

צופות: 
רוני המרמן, טובה שיינטוך (מדווחת)
16/06/2008
|
בוקר

 

מגרש  הרוסים


הארכות המעצר במגרש הרוסים מתחילות בשעה 10 בבוקר. הגענו בעשר בבוקר.

מסרנו את הטלפונים הסלולריים ותעודות הזהות שלנו בכניסה.

הסבירו לנו שאנו צריכות לחכות שיבואו לקחת אותנו, כדי שיהיה לנו ליווי "עד חדר בית המשפט",

כפי שביקש החוקר המשטרתי שאליו התקשרה השוטרת התורנית בכניסה.

אחרי עשר דקות שאלנו " מתי יבוא מישהו לקחת אותנו?". "לא יודעת", אמרה השוטרת, שנוכחותנו הפריעה  לה.
(הפרוזדור של ההמתנה צר, ו"עמדנו לה על הראש".)

אחרי 30 דקות התנהגותנו נעשתה אסרטיבית יותר, כי הבנו את הרמז: אנחנו לא רצויות בחדר המשפט.

שוטר שעבר  בפרוזדור לא ראה סכנה מיידית בנו והוביל אותנו לאולם.


נכנסנו לאולם. נוכחו בו השופט חנן רובינשטיין והחוקר  ג'לאל עוידה .

הסנגורים:  מאמון חשים ופאריס סבאח.

היו היום 13 תיקים, מתוכם 9 תיקים של מנועים (ממפגש עם עו"ד).


בזמן שהמנועים נכנסו לחדר המשפט, אנחנו והסנגורים יצאנו מהחדר לפי בקשת החוקר.

שוב -  פרוזדור צר להמתנה. עבר קצין וביקש מארבעתנו לא לעמוד שם. אבל יש בעיה (טוען השב"כ): הכיסאות שהכינו להמתנה ממוקמים בפרוזדור אחר, שבו התבקשנו לחכות בשבועות קודמים. הבעיה היא שהשב"כ לא רוצה אותנו שם... בעיה גדולה!  "

אשר למספר הגדול של מנועים: לשאלתנו מדוע הם רבים כל כך, ענו הסנגורים : "יש חדשים מכל האזור".

בידי עורך דין אחד פתק עם שמות של שתי נשים שנעצרו לפני עשרה ימים,  המשפחות מחפשות אותן ואינן יודעות איפה הן. כשעמדנו בפרוזדור שאל עו"הד את איש השב"ס (האחראי על הביטחוניים)

אם הם נמצאות בבית המעצר הזה. "לא", השיב איש השב"ס, "הן לא בבית המעצר הזה".


נוכחנו בשתי הארכות מעצר שבהן עורכי הדין הציגו את טיעוניהם בפני השופט, בלי נוכחותם של העצורים שהיו מנועים ממפגש עם עו"ד. במקרה אחד ביקש החוקר 18 ימים נוספים לחקירה.

הסנגור התנגד, השופט קבע 18 ימים.

במקרה השני ביקש החוקר 15 ימים נוספים לחקירה.

עו"ד מאמון חשים התנגד והתחיל להציג לחוקר שאלות: ספרנו 13 שאלות,  שעליהן השיב החוקר בעקביות שאינו יכול לענות: "החומר חסוי".

הסנגור שאל, למשל, כמה פעמים כבר תוחקר העציר על ידי השב"כ, ואם החקירות  של מרשו נערכות בשעות סבירות. החוקר ענה, כאמור, שאינו יכול לענות, והוסיף שהחקירות היו בשעות נוחות.

השופט בא לעזרת  החוקר והקריא את השעות של  כ-10 חקירות שהיו לעציר, והן היו "בשעות נוחות". הסנגור שאל על בריאותו של העציר. תשובת החוקר: רופא השב"ס בדק אותו בכניסתו למעצר,

והוא "בסדר, אם בטופס לא צוין שהוא חולה".

הסנגור הוציא דוח מבית חולים ברמאללה  שמסביר את מצבו של העציר: יש לו נוזלים באשכים, 

ועליו לעבור ניתוח. מאמון רצה למסור את התעודה לשופט, אך כשהשופט ראה את התעודה נרתע ושאל:
"ומה אני עושה עם זה?"... החליטו לצרף את התעודה לתיק.

החוקר קיבל  15 ימים של הארכת מעצר, כפי שביקש.