עופר - שחרור בערבות, החזקה וסחר באמל"ח

צופות: 
נורה אורלוב, חוה הלוי
30/03/2008
|

אחה"צ 

 

אולם מס' 1.

שופט רס"ן מנחם ליברמן

בשלוש שעות של ישיבת אחה"צ עברו בסך לפני השופט 8  אנשים. 4 נאשמים ב"חברות ופעילות" (בארגון עוין), 2 ב"נשיאת משרה" בממשלה החוקית בראשות החמאס, (שנבחרה בבחירות דמוקרטיות,

ואחרי חודשיים סר חינה בעיני השליטים והיא הפכה להיות ארגון עוין), אחד ב"מתן מקלט" למבוקש שהוא מישהו שהשב"כ מבקש לחקור אותו, או שכבר חקר אותו והחליט שהוא "מהווה סכנה לביטחון האזור",

ואחד ב"אחזקה וסחר באמל"ח".

אנחנו נדווח רק על משפט אחד עם הוכחות.

הסנגור ג'מיל חטיב מייצג את אחמד עבד אלעזיז צאלח מובארכ, הנאשם בנשיאת משרה.

הוא עצור מזה שנה וחודשיים, ומשפטו עדיין לא נגמר. הוא יושב על ספסל הנאשמים, אינו מתעניין במהלך המשפט, והוא בעצם רק אביזר לקישוט הפארסה, משום שהחקירה מתמקדת בעזיז כאיד, אדם לבוש בגדי אסירים. משאלותיה של התובעת, סגן ג'ניה וולינסקי, מתברר שעזיז כאיד הנ"ל היה במשך חודשיים מזכיר הממשלה בראשות החמאס עד שסר חינו יחד עם חינה והוא נעצר ונשפט.

בתקופת כהונתו הקצרה ובמסגרת עבודתו, ייעץ עזיז כאיד לנציגי הממשלה בנושאי מינוי שרים.

הוא נפגש עם רבים מבכירי החמאס, היה אחראי על חלוקת כסף לפעילויות חברתיות והשתתף בישיבות.

את האיש היושב מולו על ספסל הנאשמים הוא אינו מכיר.

  

  • - אבל אמרת, תובעת התובעת, שפגשת את אחמד מובארכ ונתת לו כסף כל חודש,
  • - נכון, הוא אומר, את אחמד מובארכ ועוד אחד. זה כסף לפעילות חברתית.
  • - כל חודש?
  • - רק חודשיים הייתי בתפקיד, אז ראיתי את אחמד מובארכ פעם או פעמיים.
  • - תתאר אותו!
  • - שחום, נמוך, רזה, בעל זקן עבה.
  • - זה האיש שיושב מולך פה? (העציר היושב מולו הוא די שמן, גבוה ושערו בהיר וקצר)
  • - לא. את זה אני לא מכיר.
  • - אז פגשת את אחמד מובארכ בישיבות ממשלה?
  • - כן.
  • - אז למה אתה אומר שאתה לא מכיר אותו?
  • - אני לא מכיר אותו. אני ראיתי אותו ויודע מי הוא. ראיתי אותו בתוקף תפקידי בממשלה.

וככה זה נמשך ונמשך, והיא מראה לו זכ"דים מחקירתו ושואלת "אז למה חתמת"? והוא אומר: "אמרו לי לחתום אז חתמתי". והיא שואלת "צעקו עליך בחקירה"? והוא אומר "לפעמים צעקו ולפעמים לא צעקו ועצרו את אשתי בתקופת החקירה וחקרו אותנו, אני בחדר אחד ואשתי בחדר אחד..." 

וככה, בלי משים, נפרשת לפנינו התמונה המדכאת של מעצרים המוניים וחקירות, וזכ"דים (זכרון דברים שרושם החוקר בחקירה) הנכתבים בעברית, וחקירות המלווות בהפחדה ואיומים - לפעמים כן ולפעמים לא - וחתימת הנחקר על טקסט בשפה שאינו מבין אותה, והוא נאלץ לסמוך על האינטגריטי של החוקר, ואחר כך, לפעמים שנים אחר כך, מתברר לאסיר השפוט שבדבריו הוא הפליל מישהו ששמו אחמד מובארכ. וגם תובעת שאינה מכירה את מבנה הממשל בגדה, והוא מסביר לה שהממשלה והמועצה המחוקקת זה לא אותו הגוף (באמת, מה זה משנה - כולם סכנה לביטחון האזור ומקיימים עילת מסוכנות. ערבים).

שאלנו את אשתו ואחותו של מובארכ הנ"ל כמה אחמד מובארכ יש ברמאללה. אשתו פרשה את ידיה ואמרה: אולי חמש מאות.

אחר כך הביאו עוד אסיר שפוט, נער, שנשפט על כך שתלה תמונות של המועמדים לקראת הבחירות. (וזה נקרא מתן שירות להתאגדות בלתי מותרת). גם הוא לא ידע לזהות את העציר.

וככה, בעודנו תועות בסבך האחמד מובארכים ואיתנו התובעת ג'ניה וולינסקי, מנחם ליברמן, והמתורגמן האוכל לחם חסד כי אינו מתרגם אפילו חצי מהדברים הנאמרים, ומה שהוא מתרגם אינו מתרגם נכונה, אנשי הביטחון והקלדנית  - נדחה המשך המשפט לישיבת הוכחות ביום 23.9.08.

אז כבר ימלאו שנה ושבעה חודשים למעצרו של אחמד עבד אלעזיז צאלח מובארכ.

------------  

אולם מס' 6

השופט: סרן עזריאל לוי (מילואים)

(במהלך הדיון השופט ממלא תפקידים רבים: הוא מתקן לתובע הצעיר שגיאות לשוניות, מזכיר למתורגמן שעליו לתרגם את הנאמר ומאיית לקלדנית מלים שהיא משבשת או מתקשה להבין.)

התובע: סגן יעקב חתינה

תיק מס':  2103/08  -  מוחמד יעקוב חלאילה -  ת.ז. 850149014 - בן 19, מחברון

אישום: שב"ח (שהות בלתי חוקית)/התחזות/שימוש במסמכים מזויפים

הסנגור: שלודי הואז

אביו של הנאשם שנמצא באולם מספר לנו שבנו אכן נכנס לישראל, כי הוא מחפש עבודה.

הוא נעצר ב 18.7.07.

כיוון שהנאשם כופר ברוב האישומים העיקריים בכתב האישום, יוגש התיק להוכחות, והמשפט עלול להימשך זמן רב.

הסנגור מבקש לשחרר את מרשו בערבות עד תום ההליכים.

התובע מתנגד בטענה, כי יש לנאשם תיק של שב"ח מ2007, וכי אם ישתחרר יהווה "סיכון לביטחון האזור". טיעון נוסף: "הנאשם בחר לעצמו דרך חיים של כניסה לישראל ונכנס מספר פעמים. היקף התופעה של כניסה ללא היתר... [ותוך כדי שימוש במסמכים מזויפים] מטיל נטל כבד על כוחות הביטחון.

כך נפגעת יכולתם למקד את פעילותם נגד מפגעים."

הסנגור אינו מקבל את טיעון ה"מסוכנות" של הנאשם. הרי אם התביעה טוענת שמרשו נכנס לישראל

5 פעמים, ועל כן מסכן את האזור, הרי בכל התקופה של כניסות ויציאות מרשו לא היה מעורב בשום בעיות, ואי אפשר להכריז עליו כמסוכן. מצבה הכלכלי של המשפחה קשה ביותר, אחרי שהאב

עבר 4 ניתוחי לב.

ביהמ"ש יוצא להפסקה לצורך הידברות התביעה עם הסנגוריה, אך הצדדים אינם מצליחים להגיע להסדר ביניהם.

החלטת השופט: (מצטט את המשנה לנשיא ביהמ"ש הצבאי לערעורים) - "התופעה של שימוש במסמך מזויף או אחר לצורך יציאה מהאזור במציאות הביטחונית היום היא כזאת המצדיקה בהיעדר נסיבות מיוחדות מעצר עד תום ההליכים המשפטיים."  על כן הוא מורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.

התיק נקבע להקראה ל 29.4.08.

 

תיק מס': 1646/08 - עיסא ג'ברין - ת.ז. 851102756 - בן 16, מא-ראם.

אישום: שב"ח

הנער ניסה להיכנס לישראל תוך כדי טיפוס על סולם שהציב ליד החומה, יחד עם ילד בן 14 (ששוחרר בקנס).

הסנגור: נאצר נובאני

דודו ודודתו של הנער נוכחים באולם. הדודה מסבירה לשופט שהאב חולה, ועל כן לא הגיע.

התובע שוב טוען ש"זו עבירה המטילה נטל רב על כוחות הביטחון". מבקש מעצר עד תום ההליכים.

השופט אומנם מסכים עם הטיעון הזה, אך מכיוון שמדובר בנאשם צעיר, הוא מורה על שחרורו עד למשפטו בתנאים הבאים: - הפקדה של 2500 ₪  במזומן וערבות צד ג' של 10,000 (החתומה בידי תושב ישראל או תושב האזור בעל רישיון עבודה בישראל).

הוא קובע את התיק להקראה ל 12.5.08 בפני השופט ליברמן.

התובע מבקש עיכוב ביצוע השחרור עד לשעה 17:30, כדי שהתביעה תוכל להחליט על הגשת ערעור.

אם יחליטו לערער, הוא מבקש עיכוב של השחרור עד למחרת בצהרים.

השופט  מודיע שאם יוגש ערעור, ישוחרר הנאשם למחרת בצהרים, לפני התנאים הנ"ל.