עופר - עסקת טיעון, יידוי אבנים

צופות: 
מילי מאס, עפרה בן ארצי
17/01/2011
|
בוקר

 

דיווחה של עפרה:

באולם 2 , בפני השופטת רס"ן  שרון ריבלין- אחאי עברו כ -20 ילדים ונערים מבית-לחם, מרמאללה, מחברון, מאבו ודיס ועוד. חשוב להדגיש אתהמעצר הממושך יחסית של הילדים  המסוקרים: בין חודשיים לשבעה חודשים.

חוץ מזה הכל כאן חוזר על עצמו: מעצר הילדים – יש המכנים זאת חטיפה- באישון לילה, כאשר הצבא פורץ לבתים, מטיל אימתו על משפחות בשנתן, כופה על אב להעיר את בנו ולהסגירו לידי החיילים, שממלאים את הבית. הסצינה הזו פוקדת מאות בתים פלסטינים כל שנה. גם האישומים אינם חורגים: הכנה ו/או יידוי אבנים, בקבוקי תבעירה או חפצים. ולבסוף חתירת המערכת לכפות הודאה ועסקת טיעון תחת הלחץ של המעצר המתמשך.

אנו עדות שוב ושוב לקושי, למצוקת ההתלבטות של הילדים בין הכבוד והאמת שלהם לבין הייאוש והכניעה.

קבוצת אבו דיס מונה למעלה מ 10 ילדים ונערים, העצורים כבר 4 חודשים.  הם פוגשים את הוריהם רק בבית המשפט. כל ה 4 שהופיעו היום עומדים בכבוד מול לחצי המערכת ומסרבים להודות.

באין הודאה אין עסקת טיעון ואין שחרור.

המשך הדיונים ב 7.2.11 .

( ר' דו"ח קודם )

 

ג'יהאד עריקאת - תיק 3968/10, בן 16.5

סנגור : עו"ד אחמד ספייה

ג'יהאדעצור כמו כולם מ 16.9.10.הוא חתם על הודאה מבלי לדעת על מה הוא חותם, אך עתה הוא מסרב להודות ולסגור עסקת טיעון. מתברר שהחוקר איים עליו שהוא יישב בכלא הרבה זמן אם לא יודה, ושחברים שלו הפלילו אותו ויעידו נגדו. בינתיים  ג'יהאד עומד על דעתו למרות הלחץ הקשה.

הדיון המשפטי שאליו יזמנו את העדים נקבע לעוד כחודש – זמן יקר שבו הוא אינו רואה את משפחתו, אינו לומד, ונתון ללחצי המערכת.

 

חאלד שרף - תיק 5317/10,  בן 17.5

סנגור: עו"ד אכרם סמרה

עצור 40 יום. הוא לוקה במחלה מאז נולד, והיא ניכרת מאוד בפניו ובכפות ידיו. הוא טופל בעבר ב"הדסה".רוב הדיון נסב על בריאותו. הסנגור דרש שחאלד ייבדק ע"י רופא חיצוני. בתגובה טענה השופטת שהוא נבדק ב 9.12.10 ע"י רופא הכלא, שהכול בסדר, ושאין שום החמרה במצבו. הסנגור מצידו התעקש בשם המשפחה שרופא מטעמה יקבע אם חאלד יכול להישאר במעצר.

והנה, השופטת מיד שינתה טון ,"זרמה"  עם הסנגור, ואמרה שלא נראה לה שהתביעה תתנגד לכך. כאן, ייתכן ,שהנוכחות שלנו תרמה ל"התרככות" המהירה של השופטת.

האב טוען שחאלד אינו יכול להשתמש בכפות ידיו באופן נורמלי, ולכן האישום נגדו מופרך בעליל. לדעתו לא ייתכן שהחוקר לא ראה את מצב כפות הידיים. כנראה, במכוון הוא בחר להתעלם  ולא הזכיר זאת בדו"ח, כדי לא לקלקל את כתב האישום.

חאלד אינו מודה .הוא מתלונן על כך שהחוקר נהג כלפיו בכוח מופרז ואף קילל אותו. לכן נקבע שהחוקר יופיע בדיון הבא כעד.   

 

-פאדי עריקאת - תיק 4076/10 , בן 16        

-מוחמד עיאד - תיק 4702/10, בן 16        

סנגור: עו"ד מוחמד רמזי מחמוד

בשני המקרים הדיון היה קצר מאוד. מאחר שאין עסקת טיעון, נקבע מועד לדיוני הוכחות והופעת עדי תביעה.

 

עבדאללה  אבו עוואד - תיק 2847/10, בן 17, מרמאללה

סנגור: עו"ד אכרם סמרה

כשעבדאללה היה בן 13, הצבא הישראלי הוציא לו עין. יש לו עין מזכוכית. הוא עצור כבר 7 חודשים בעוון "ייצור וזריקת חפץ מבעיר" על ג'יפים של הצבא, בין 2008 ל-2010.  יתר על כן הוא נאשם בלא פחות מ"חברות בחוליה צבאית" מגיל 14.

הנה עוד הוכחה לתופעה של "גיוס ילדים": בעל כורחם ילדים פלסטינים הופכים להיות חיילים פלסטינים ע"י הכובש הישראלי, שמתייחס אליהם כאל בוגרים לכל דבר מרגע שנעצרו, ובכך מפר את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. עבדאללה נאלץ להיכנע לעסקת טיעון; לא פלא אחרי 7 חודשי מעצר.

כשעמד בין השופטת לבין אמו והיה צריך לומר להן שהוא מודה, שפת הגוף שלו ביטאה ללא מילים את הכניעה המגעילה שנכפתה עליו בלית ברירה. התוצאה :20 חודשי מאסר !! שנה מאסר על תנאי למשך 4 שנים, קנסinfo-icon של 2000 ₪ .

 

דיווחה של מילי:

בהאר כמאל, בן 17 וחצי, הובא לבית המשפט לאחר שכבר שוחרר בערבות. הגיע בלוויית אמו. הנאשם שוחרר מאחר שהיה קושי להוכיח את האשמה. הוא הכחיש את האשמה, הייתה בעיה בעדות המפלילה, ועלה ספק אם התביעה יכולה הייתה להביא את עדי התביעה ששוחררו בינתיים.

אף על פי כן הוצג הסדר טיעון שכובד על ידי בית המשפט.

על פי הסדר זה נמחקו מכתב האישום העבירות של השתתפות בהפגנות וחבלה בצמיגים. נשאר רק האישום של יידוי אבנים.

לבהאר נגזרו 17 ימי מאסר, שחופפים את ימי מעצרו.

כמו כן נגזר עליו מאסר מותנה של - 3 חודשים למשך שנתיים, והוטל עליו קנס בסך 1500 ₪ שיחולט מכספי ההפקדה בעת שחרורו.