חבלה, יום ג' 1.11.11, בוקר

צופות: 
דליה ו', נורית ו'-ל' (מדווחת)
01/11/2011
|
בוקר

 

חבלה

06:35 בבואנו ראינו שהמחסום נסגר. ג'יפ עמוס חיילים עזב במהירות את המקום. אנשים התגודדו משני צידי המחסום.

המחסום נפתח אמנם ב-06:15, אבל על פי השמועה הייתה איזו תקלה במעבר אליהו או במקום אחר, ובהעדר כוח אדם זמין, צוות החיילים פשוט סגרinfo-icon את המחסום ויצא.

התקשרנו למת"ק ושם לא ידעו כלום, אמרו שיבררו. אחרי עוד טלפון יצאנו מהמחסום לכיוון שער אליהו לראות מה קורה. לא מצאנו דבר, גם לא בכניסה לקלקיליה. חזרנו לחבלה.

המחסום נשאר סגור 20 דקות ארוכות. עם פתיחתו מחדש מפלס העצבנות כבר היה גדול ולמרות זאת הכול עבד לאט. החיילים לא ייחסו משמעות להתארכות ההמתנה.

07:15 הגיעו שני האוטובוסים של הילדים ונאלצו להמתין כרבע שעה, רק משום שנציג המשטרה הצבאית לא אפשר את כניסתם כמצופה. בינתיים תור הנכנסים התנהל באיטיות, בעצבנות ותוך צעקות. גם החיילת בפנים צרחה בגסות על הנכנסים, והיא נשמעה היטב עד מקום עמידתנו בשער.

לאחר שהתקשרנו למת"ק ולטדסה וגם הבהרנו לחיילים שהאוטובוסים חייבים להגיע בזמן לביה"ס, הם נבדקו סוף- סוף (בקפדנות יתרה) והועברו. יכולנו להבחין בשיחות הקשר שהגיעו למפקד אחרי פניותינו.

07:25 אנשים לוחצים על השער ורבים ביניהם. כלי רכב אחדים וכן חמור ואחריו סוס רתום לעגלה ריכזו את תשומת לב החיילים. במקביל הולכי הרגל עוכבו זמן רב. החיילים הסמוכים לשער בצד הישראלי היו עסוקים בעצמם (אכלו, דיברו ואפילו מרחו צוואר  בקרם שיזוף. אין להם סמכות לדבריהם להיענות לממתינים מצד זה, אבל הם גם לא יזמו פנייה למ"צ או למפקדם אף כי הבחינו בממתינים מהצד הזה).

07:45 אדם בודד אחד וטנדר עמוס בצמחים ממתינים ארוכות בצד הישראלי. הוא חזר ומלמל 00, אך איש מהחיילים לא נתן דעתו עליו. נציג המשטרה הצבאית היה עסוק באותו זמן בחינוך האנשים בתור, והחזיר מישהו לאחור להמשך המתנה כענישה.שוב התערבנו. לאחר כמחצית השעה התירו לו לעבור. הטנדר המתין סה"כ שלושת רבעי השעה. בכל הזמן הזה לא חדלנו לחפש ישועה דרך המת"ק.

ט. קצין המעברים התקשר והבהרנו לו את תמונת המצב. בשיחת ועידה שקיים שמענו אותו מעביר את הפרטים למ"פ. הובטח שהוא יגיע. לבסוף לא הגיע, אך כנראה תדרך את חייליו, כי בבת אחת חל שיפור.

08:15 סוף- סוף החלו לזרז את המעבר. שתי נשים וילד בוכה, שגבר המתין להם בצד השני זמן לא מועט והתחנן שיעבירו אותם, הוכנסו לקול בכיו של הילד..

08:25 עדיין יש ממתינים מאחורי השער הפלסטיני, אך התנועה זורמת. עכשיו הרשינו לעצמנו לקרוא למפקד וביקשנו שיעיר לחיילת הצורחת בפנים שתנהג בכבוד ותפסיק להשפיל את העוברים. הוא אכן עשה כך והשתרר שקט.

08:45 עזבנו כשאחרוני הממתינים עמדו להיכנס. המשכנו בסיבוב לא ארוך למעבר אליהו ולמעבר קלקיליה. התנועה זרמה ולא נתקלנו בבעיות.

לסיכום: היה זה יום רע בחבלה שהזכיר ימים קשים בעבר.

סוף!

 

  •