בית לחם (300), יום ג' 26.7.11, בוקר

צופות: 
רחל מרגלית, נאוה ג'ני אלישר (מדווחת)
26/07/2011
|
בוקר

 בשל קשיי התארגנות איחרנו מאוד להגיע.

 

בית לחם – 07:00

...היום 'בסדר'. לא 'בסדר בסדר',  רק 'בסדר יותר טוב'...

הגבר הצעיר שלדבריו חיכה 'רק' שעה וחצי מרגע הגיעו למחסום ועד צאתו לירושלים סיכם את המצב בעברית דלה שכוונתה מובנת: 'קצת יותר טוב אך יש מקום לשיפור!'. צעירה שנחפזה החוצה הייתה פחות אופטימית: ' ...Bad situation... '.

ארבעה מסלולי בדיקה פתוחים. החיילת בעמדה הראשונה משהה את הגברים הנבדקים מעט יותר מאחרים. היום חם ולח, היא דורשת מכל אחד לנגב את ידיו מהזיעה, כל אדם שלישי או רביעי מתבקש לנגב גם את המשטח להנחת כף היד, סדר וניקיון צריך שיהיו. אצל החיילים בעמדות האחרות טביעת כף היד מצליחה להיקרא במחשב גם ללא ניגוב. כל גבר שני או שלישי מראה את התעודות, שם את כף היד, נחפז לצאת, ואז נקרא לחזור על הפעולות.

 

בית לחם – 07:30

בספירה מדגמית שערכתי עברו 170  אנשים בעשר דקות (בערך 1,000בשעה).

בקצה השורה אני מזהה ידיד שלי מזה שנים רבות, גבר צנום וחרוץ כבן 50המועסק כשוטף מכוניות בירושלים. אני מחכה שיעבור – אך להפתעתי החיילת מכריזה שאישורו אינו בר תוקף. זהו אישור חדש, הוא אומר, אך המחשב בשלו. יש בעיה, שייגש למת"ק.

חייל בעמדה אחרת קורא לו ובודק שנית את מסמכיו. התוצאה זהה, אישור המעבר שלו בוטל.

מאחר ושמעתי כי קרו מקרים בהם בוטלו אישורי הכניסה של פועלים שבעלי העסק שלהם לא שילמו את המיסים בזמן, אני ממהרת למקום עבודתו. ואכן זו הבעיה. בעל הבית טוען ששילם לשני הפועלים הוותיקים מבית לחם ואף העביר את הפקס לפני ה-15/7, אך במחשב פועל אחד נקלט והשני לא.

עקבתי אחרי המצב – הפועל הפסיד 3 ימי עבודה עד שקיבל חזרה את האישורים.

 

בית לחם – 08:00

החלפת משמרות, החייל עזב את העמדה השנייה, החיילת בעמדה הראשונה עומדת, לא עוזבת, אך גם לא ממשיכה לבדוק. רק כשהמחליפה של החייל מגיעה היא ממשיכה בבדיקה.

אישה צעירוה מגיעה עם ילדה קטנה. החיילת מאשרת את כניסתה מבלי להבחין בילדה הנמוכה. כשהיא רואה את הילדה היא מחזירה את האישה. "יש לך אישור למסחר, את לא יכולה לעבור עם ילדים, תחזרי הביתה". הצעירה שולפת נייר הנראה כמו הזמנה לבית חולים, והחיילת, לפנים משורת הפקודות שקיבלה, מאשרת את המעבר למרות שבעצם היה צריך להשיג מראש אישור מעבר רפואי ולא מסחרי.

האנשים מדווחים על אישה נכה בכסא גלגלים המחכה בצד השני, החייל אליו פנינו אמר שהבעיה נפתרה, ואכן, כשיצאנו ראינו את האישה הנכה בחוץ.

 

בקיצור, היה בוקר סביר:...יום 'בסדר'. לא 'בסדר בסדר', רק 'בסדר יותר טוב'...