חבלה, עיזבת טאביב, פלאמיה וסיור כבישים 30.5.11 בוקר

צופות: 
ניבה ד. ליאורה ש. (חברה חדשה) רוני ש. (מדווחת)
30/05/2011
|
בוקר

07:00 חבלה

השערים נפתחו בזמן אך המעבר איטי ביותר.

בדיקת החמישיה הראשונה לקחה 7 דקות וכך זה המשיך. מ.צ. שהיה בחוץ העביר ידנית את נהגי האוטובוסים וכמו כן פלסטינים שיש להם אישורים מיוחדים  אך רב האנשים חיכו זמן ארוך מאד. מסתבר שהמחשב אינו פועל כבר מספר ימים. הודענו למוקד ההומניטרי.

07:45 עזבנו.

07:50  מעבר אליהו

יש עדין כ 20 פלסטינים מחכים לעבור.

08:00 נסענו דרך הכביש הפנימי של עיזבת טאביב כדי לראות את הגדר החדשה. היא עדין לא שלמה אך אפשר לראות איך ,כאשר תושלם, תחסום את המעבר לעצי הזית.

דרך עזון  לג'יוס ודרך המטעים היפים לשער החקלאי פלאמייה.

הכביש לטול כארם עדין בסלילה וכל התנועה עוברת דרך הדרך הצדדית ומעלת האבק.

בשער מעט מאד תנועה.

המשכנו דרך כביש עוקף פלאמיה לכפר ג'מל ודרך כפרים נוספים שבכולם סוללים ומרחיבים את הכבישים. ירדנו חזרה לכביש 55 דרך פונדוק.

לא ראינו כל הדרך (כולל צומת ג'ת) צבא או רכבים צבאיים עוברים בכבישים.

שכונה חדשה לגמרי נבנית בקדומים.

דרך דיר שאראף עלינו בכביש 60 לאורך חומת שבי שומרון. במגרש הריק מול המקום שהיה  בו המחסום והשער להתנחלות היו מספר טנדרים ורכבים ישראלים ואנשים שהסתכלו במפות.

אני מציעה לעבור שם מפעם לפעם ולראות אם יש שינוים בשטח !!

מכיון שהייתה איתנו חברה חדשה נסענו עד לבית איבא להראות לה את שאריות המחסום הנורא שהיה שם.התקשנו לתאר לה את נוראות המחסום הזה ואיך ביום אחד הוא לא היה נחוץ יותר לבטחון ישראל.

חזרנו להפסקת קפה ומאפה אצל ידידינו בעל המכולת/מאפיה בדיר שאראף.

בדרך חזרה ראינו מספר רכבים צבאיים עוברים.

נסענו דרך ענבתא ולהפתעתנו פגשנו במחסום שני רכבים ישראלים שמתוכם יצאו 3 קצינים. .גם אנחנו יצאנו כדי להשקיף עליהם.הם כמובן לא התיחסו אלינו ושוחחו ביניהם על מצב הכביש במחסום הנטוש, בדקו את המתקנים העומדים שם לתפארת מדינת ישראל ונסעו לדרכם.

כל אותו הזמן רכבים פלסטינים עברו הלוך ושוב ללא כל הפרעה והתיחסות מצד החילים שהיו במגדל השמירה.

לכבודנו ,חיל אחד ירד ושאל אותנו מה אנו עושות ,ענינו שמשקיפות. הוא ביקש שלא נעבור את המחסום, הסכמנו....

בדרך חזרה נכנסנו בכניסה לאבני חפץ כדי להראות לליאורה איך ההתנחלות השתלטה על אדמות שופא ומונעת את המעבר החופשי בין שני חלקי הכפר ואת היציאה לכביש הראשי.

דרך מעבר תאנים (ג'וברה) הביתה. כשניסינו לספר לליאורה על ג'וברה ואבו חאתם התעיפנו ונעצבנו.

 המשמרת הייתה ללא אירועים קשים ויוצאי דופן אך המחישה בצורה חזקה את הכיבוש והשגרה הקשה.