עופר - חקירת עד, התעללות

צופות: 
נורה אורלוב, חוה הלוי
04/02/2009
|
בוקר

 

בוקר ואחה"צ

 

נאשם: נאדר אסמעיל ג'בריל אבו זידיה - מס' תיק: 2900/07

 

עו"ד: אסמעיל טוויל

הרכב השופטים: רס"ן שרון ריבלין אחאי, רס"ן מנחם ליברמן ורס"ן צבי היילברון.

עד עכשיו איננו יודעות במה מואשם נאדר אבו זידיה, משום שהדיון נסב על טענות הזוטא שלו שפירושן ערעור על קבילות הודאותיו באמצעים פסולים.
 

התובעת, טלי קרת (בלנק), הגישה לבית המשפט שתי אימרות של הנאשם וחמישה זכרון דברים (זכ"דים) שנרשמים בזמן החקירה  וביקשה מבית המשפט לדחות את טענותיו של האיש בדבר לחץ פסול בחקירה - הדבר הזה שנקרא בשפת בני אדם עינויים. העינויים שעבר, לדבריו, כללו: קשירת שאב"ח (משכיבים אדם על גבו על כסא נמוך, וקושרים את ידיו לרגליים הקדמיות של הכסא ואת רגליו לרגליים האחוריות של הכסא, וככה משאירים אותו לזמן רב); מכות, סטירות, יריקות על הצילום של אחיו המת, דיבורים מגונים על אמו, מנעו ממנו שינה, זרקו אותו לרצפה, וכיסו את עיניו לתקופה ארוכה. זה ועוד זוטות כמו טלטול השולחן, איומים וקללות.

השופטים הקשיבו בנחת לרשימה המזוויעה הזו וגם לדבריה של התובעת שאמרה שכל הדברים הללו הם פרי דמיונו הפורה של החשוד. לא סתם היא אמרה את הדברים האלה, אלא משום שחוקרי השב"כ שחקרו את הנאשם ולדבריו ביצעו את הדברים הללו, נקראו להעיד והעידו (מתוך פרוטוקול הדיון):  "בצורה אמינה וברורה גם בחקירה הראשית וגם בנגדית הם לא השאירו צל של ספק לענין, כך שעל הנאשם לא הופעל שום לחץ פסול, והודאתו נתקבלה מרצונו החופשי, כאשר כעת אין אלא להניח שהנאשם מנסה למלט את עצמו מאימת הדין בכל דרך שהוא רק יכול, ואם דרך זו כוללת טענות שקריות נגד חוקריו אז כן יהיה".
 

ענין הרצון החופשי ממלא תפקיד נכבד בבתי המשפט הצבאיים. כמה חופשי יכול להיות הרצון הזה, כאשר בעליו עצור בכלא של הכיבוש, וחוקרי שב"כ מתארים באזניו, לפעמים במשך שבועות, מה הם יעשו לו או לאמא שלו, כל זאת אם לא נדבר על אמצעים קיצוניים יותר. ולמי יאמינו השופטים?

במשפטו של רסאן חאלד, המרצה למשפטים מאוניברסיטת א-נג'אח, הציע  השופט לעורך הדין לעזוב

את ענין העינויים, וכך אמר: "במשך 40 שנה של משפטים בבתי המשפט הצבאיים, לא נתקבלה אף טענה במשפטי זוטא."

במשפט היום שאלנו את עצמנו: אם אכן מסר הנאשם אבו זידיה את הדברים מרצונו החופשי, למה היה צורך בשתי אימרות ובחמישה זכ"דים? ולמה נמשכו החקירות למעלה משלושה שבועות?

עורך דינו של אבו זידיה, אסמעיל טוויל, טען בלהט רב כי ההודאות נגבו באמצעים לא חוקיים.

האיש חתם עליהן מבלי שקראו לו את תוכנן וכו'.
 

אבל בית המשפט לא התרשם וקבע את התיק להוכחות ב-8.2.09 וב-22.2.09.

 

אחרי הצהריים רצינו לשמוע את משפטו הנוסף של חוסאם שאהין.

על משפטו הקודם דיווחנו באריכות ב 20.2.07 וב-22.10.07.

הוא שפוט ל-18 שנה בכלא.

הפעם הוא עומד למשפט בעקבות הפללה בידי קרוב משפחה.  

לכניסת השופטים, הסנגור והתובעת חיכינו (הנאשם, הוריו ואנחנו) לפחות חצי שעה באולם הריק, שכן מאחורי הקלעים התבשלה עסקת טיעון בין הסנגור, עוה"ד פידא קעואר, לבין התובעת. התובעת, שתחילה דרשה מעל 10 שנות מעצר, הייתה מוכנה להסתפק ב 4 שנים. אלא שאז הפתיע הסנגור את ביהמ"ש כשביקש לדחות את הדיון לתקופה ארוכה משום שהוא שוקל לעתור לבג"צ בנוגע לתהתנהולותו של התיק הקודם. לטענתו, התיק הזה עלול להשפיע על הדיון בתיק הקודם בבג"צ.

לדעתו, כל העניין של התיק הקודם בטעות יסודו ובזיהוי לא נכון של האיש.

השופטים קיבלו את בקשתו, ואי לכך, נדחתה ישבית ההוכחות הבאה בתיק הזה ל 13.5.09.