ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל, יום ד' 9.2.11, בוקר

צופות: 
אופירה א., מיכל ב. (מדווחת)
09/02/2011
|
בוקר

משמרת שחר

מעבר אייל

04:15  בחוץ כ-20 איש, קצב היציאה איטי

04:20  קרוסלת היציאה ננעלת, לפנייתנו – ענו  שהיא מיד נפתחת, אחרי 10 דקות נוספות  שמענו צעקות מבפנים, פנינו באינטרקום שוב, ולא נענינו.

  הלכנו לצפות על הכניסה למתקן מצד מזרח. אין כמעט תור, האנשים מתקדמים בניחותא.

עמדנו שם כמעט עשר דקות בהן נכנסו כ-80 איש. 

נציג הנהלת המתקן הופיע ובקש, באדיבות, שנצא מתחום המתקן - חזרה לכניסה, לשאלתנו על העכוב, ענה שהיתה בעיה בטחונית, כשאמרנו שהיציאה נחסמה בפני מי שכבר עבר את הבדיקות, הוא קבל על כך שאנחנו נטפלות לקטנות, דווקא במתקן זה.

אכן היינו מעדיפות שהכבוש יסתיים ולא נצטרך בכלל להטפל לקטנות!

04:45 קצב היציאה מואץ, הקרוסלה עובדת רצוף.

 

ארתאח/שער אפרים

05:15  מאות מסודרים בשורות בתפילת שחרית חרישית.

משהסתיימה התפילה כל המתחם מתמלא, וצפוף, אנשים שותים קפה, אוכלים, מחכים להסעות.

ביציאה מערבה הקרוסלה מסתובבת ללא הפסקה, קשה לראות כמה עמדות פתוחות כי הכניסה הומת אדם. קצב היציאה מהיר בהרבה מאשר באייל, (השעה גם יותר מאוחרת).

05:40  בכניסה למתקן מצד מזרח אין תור. מי שמגיע נכנס.

 דברנו עם לא מעט אנשים  - אמרו שבשבועיים האחרונים המצב בחדרים השתפר מאוד, כפי שהבנו מהדוח של רחל א. זה כתוצאה מהשביתה, ורצינו להבין את הדינמיקה שהביאה לשביתה.

ממה שלמדנו:  ביום ראשון, בסוף דצמבר, כמה אנשים שהתארגנו נעלו את הכניסה למעבר מהצד שלהם והכריזו שהיום אף אחד לא נכנס – במחאה על העכובים בחדרים. כל הפועלים צייתו. חלק חזרו לביתם, כמה התקשרו לחבריהם ואמרו להם בכלל לא להגיע. חלק גם ישבו שם עד השעה 10:00.

ההנהלה ניסתה לשכנע אותם לעבור ואז לדבר והם לא היו מוכנים. באותו יום , לדבריהם, איש לא יצא לעבודה במעבר זה.

ואמנם לקח קצת זמן עד לשיפור, אך בשבועיים האחרונים הדברים השתנו בצורה נכרת.

אנשים אחרים התלוננו על השיקוף שהם נאלצים לעבור יום, יום. משהו ספר שהוא מרגיש רע מאוד אחרי כל בדיקה, וספק שאלו/התלוננו/זעקו על נזקים שהיא גורמת.

אמרנו שזה בבדיקה של "ארגון הרופאים לזכויות אדם".

האם משהי יודעת אם נתקבלה כבר תשובה בענין?