בית לחם (300), יום ו' 12.11.10, בוקר

09:00 – 10:45

מחסום בית לחם

2 עמדות פתוחות באותה בודקה. כמו בתקופה האחרונה (חודשיים לפחות), אין תור ארוך אבל האנשים יוצאים כעוסים ומתמרמרים על כך שחיכו שעות בצד השני.

- "נשים נגד מחסומים"... אבל מה אתן עושות?! מ- 2003 אתן עומדות ומדווחות ולא קורה שום דבר! למה אתן לא יכולות לעזור לנו?!

- ...     זה כל כך נכון   ...

גבר פלסטיני כבן 45 מעוכב ליד הבודקה. יש לו אישור והוא אומר שהוא עובר כל יום. החיילת לקחה את האישור והלכה לברר. הוא כבר מחכה קרוב לחצי שעה. אנחנו מתקשרות למוקד ההומניטארי וזה מפנה אותנו למת"ק. שם רושמים את מס. ת.ז. של הפלסטיני, מבטיחים לבדוק ומבקש שנתקשר בעוד כמה דקות. בינתיים החיילת נסערת פוקדת על הפלסטיני לחזור לבית לחם. בזמן שאני מנסה ליצור שוב קשר עם המת"ק ולמסור שוב את מס. ת.ז. היא צועקת לעברי:

 "אולי הוא מחבל שמתכנן פיגוע ליד הבית שלך!"

אחרי שהשגתי את מס. ת.ז. מהפלסטיני שנמצא כבר בדרכו חזרה לבית לחם, נמסר לי מהמת"ק שעליו לחזור למת"ק שלו בחברון.

מדי פעם נשמעים קולות רמים מהצד השני. אנשים אומרים שמחכים מ- 05:00. "אם נגיע לעבודה בשעה 10:00, כמה זמן יישאר לנו לעבוד?!"

לעיתים נשמעת גם צעקה בוטה של החיילת.

פתאום היא קוראת לי, פותחת את דלת הבודקה ושואלת:

- את יודעת למה לוקח להם כל כך הרבה זמן לעבור היום?

- ??

- את רוצה לדעת למה?

- זה לא רק היום. אני רואה את זה כבר שבועות. אני מבינה שיש מעט עמדות פתוחות בצד השני וש..

- אני אסביר לך: הבוקר הם דחפו כל כך חזק על הקרוסלות שהם שברו הכל ואז אי אפשר להעביר וזה הולך לאט. אתמול בבוקר בשש כבר כולם עברו. היום הם מתנהגים בצורה בלתי אפשרית.

יש סדר והסברים ברורים בעולמה של החיילת.