אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), שיח' סעד, יום ב' 10.11.08, בוקר

צופות: 
.רינה ר., מאיה ב. (מדווחת), שתי אורחות עמנואלה ואלין.
10/11/2008
|
בוקר

  

יצאנו את ירושלים בשעה 06:50 לשיח' סעד.

כאשר הגענו מייד פגשנו באיש מג"ב עצבני ומרושע. אדם שעושה כל שביכולתו כדי לעורר פרובוקציה בנערים הבוגרים בדרכם לבית הספר בכך שהוא צועק עליהם, שולח אותם במעלה ובמורד הגבעה לשיח' סעד, לא מאפשר לחלקם ללכת לבית הספר, ומסרב לענות על שאלותינו.
כאשר הבנו שעוד מעט יתרחש במקום אירוע אלים, טלפנו לז., שהוא הקצין האחראי לשיח' סעד, ובקשנו ממנו להתערב בנעשה. הוא טלפן לחיילים והם התחלפו במקומות ובאחריות.
המשכנו לאבו דיס, הראינו לאורחות את החומה, ואת מעבר זיתים, והסברנו את המתרחש במקום.

בשעה 08:30 הגענו לואדי נאר.

הדברים כאן נעים במהירות וללא עיכובים. הסחורה על גבי מספר משאיות נבדקת, אבל במהירות רבה. נסענו לשייך ג'ארח שם פגשנו זוג מבוגר שפונה מביתו יום קודם, בתואנה שהבית נבנה על אדמה יהודית.
פגשנו את האישה שפונתה, ודרך מתורגמן שמענו את הספור שלה:
בשנת 1930 האדמה נקנתה על ידי יהודים.
היא ובעלה בנו את הבית בשנים 1951-2, וגרו במקום מאז. בעלה נכה והיה צריך לקחת אותו לבית חולים כתוצאה מהפינוי.
האשה סרבה להתפנות מהאזור. כעשרים שוטרים ואנשי מג"ב סגרו את הרחוב. לא הותר לאיש לעבור בו במכונית.
האשה ישנה על הכביש בלילה שעבר כדי למחות על העניין. השוטרים נהנים - פיקניק, אוכל, קפה, צחוקים, בזמן שלבה של האשה המסכנה מדמם. 

ההסבר שניתן לנו הוא כדלקמן: הבחירות לעיריה מחר, או שהיהודים רוצים לתת את הבנין למתנחלים, שכבר גזלו שני בתים בקרבת מקום.
היום לא יכולנו למצוא יותר אינפורמציה בעניין.